הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קא.מסכת שבת101a
עמוקה - הספינה: עשרה - לתוכה דהוה רשות היחיד: ואין גבוה - שפתה י' מן המים כגון שמשוקעת במים מכובד משאה: מטלטלים מתוכה לים - דרך דופנותיה כגון שופכין כדמפרש ואזיל דכחו בכרמלית לא גזרו: אבל לא מן הים לתוכה - דאין תשמיש מן הים לתוכה דרך דפנות שאם ימלא וישליך על הדפנות ירדו לקרקעית הספינה ולהכי נקט עמוקה י' דאי אינה עמוקה י' היא גופה כרמלית ומטלטל להדיא אף מן הים לתוכה ואין גבוהה נמי י' דוקא נקט דאי גבוהה י' מותר לטלטל מן הים לתוכה דמכרמלית לרה"י דרך מקום פטור קא מטלטל דצריך להגביה את ידו למעלה מי' ואע"ג דברשות דאורייתא מרה"ר לרה"י מיחייב בכה"ג (לעיל שבת דף ח.) כרמלית מיהא דרבנן היא ולא גזור: אלא לאו אחודה - שופך שופכים על חודה והן יורדין דרך דפנותיה לים: ביצאתא - ספינות קטנות וקצרות מלמטה עד כחודו של סכין שקורין קוייט"י: אין מטלטלין בתוכן - דלאו רה"י נינהו שאין ברחבן ארבע מלמטה לפיכך אין מחיצותיהן מחיצות: ולא אמרן אלא - בשקצה שלהן גבוה שלש שאין רחב ד' למטה בעוד שלא הגביה ג' מקרקעיתו ואפי' יש ברחבו י' גובה לא משתרי דכיון דתחתונות לאו מחיצה נינהו הוה ליה תלויה: אבל יש בפחות מג' גובה רוחב ד' - שעד שלא הגביהו ג' הרחיבו ד' הרי הן כמי שקרקעיתן עולה עד כאן ומחיצותיהן מחיצות: אורבני - ערבה דקה: ואי מלינהו - עד מקום רחבן הרי הן כשרות לטלטל אם יש משפת רוחבן ולמעלה י': ולימא גוד אחית - מכנגד מדת רחבן העליון ולמטה כאילו הן יורדות עד הקרקע מבחוץ: טרסקל - אין עמוק י' ואנו מודדים לו גובה י' שמדת הקנה עולה לו בגובהו והקנה אין רחב ארבעה אלא שאנו אומרים במחיצות הטרסקל גוד אחית ונמצאו מקיפות את הקנה והוו להו היקף המחיצות מן הקרקע ולמעלה לשוייה ראשו רה"י ואם זרק מרה"ר ונח על גביו חייב: ומטו בה - יש שמטין בדבר להכריע ולומר שר' חייא אמר: וחכמים פוטרין - אלמא לא אמרי' גוד אחית להתיר מחיצה תלויה: ואת לא תיסברא - דאמרי' כה"ג: ואין בעיקרו - רחב ד': ויש בקצר שלו ג' - אותו קצר של עיקרו שאינו רחב ד' יש בו גובה ג' והיינו רבותא דליכא למימר לבוד ממקום שכלה רחבו לקרקע אפ"ה הוי רה"י: דאמרי' גוד אחית מחיצה - סביב מחיצותיה מכנגד רחבה ולמטה כאילו הוא כולו שוה: ה"נ - בביציתא דמישן נמי נימא גוד אחית: מידי איריא התם כו' - כולה אביי אמר לה לרב יוסף דהא דמייתי ראיה וחכמים פוטרים כלום ראי' היא לכאן הא דטרסקל דקפטרי רבנן: משום דהויא מחיצה שהגדיים בוקעין בה - מלמטה בארץ תחת מחיצות הטרסקל שהם פשוטות להלן מן הקנה לכל צד ובקיעת גדיים מעכבת מלמימר גוד אחית שהרי עוברין תחתיה אבל בספינה ליכא בקיעת גדיים שאין לך עובר תחתיהן וכן בעמוד אין דרך להתחכך בו ולעבור תחת שיפועו שאינו אלא מעט: בקיעת דגים לא שמה בקיעה - לפי שאינן נראין: בחורבה - שדרך להיות בה מחיצות שנפלו תחתיהן וקיימות מלמעלה ותלויות: מהו שתתיר - לטלטל בחורבה שלא תהא כפרוצה לרה"ר:
יהודה אומר: עמוקה עשרה, ואין גבוהה עשרה — מטלטלין מתוכה לים, אבל לא מן הים לתוכה. מאי שנא מן הים לתוכה דלא — דקא מטלטלין מכרמלית לרשות היחיד, מתוכה לים — נמי קמטלטל מרשות היחיד לכרמלית! אלא לאו אחודה. ושמע מינה כחו בכרמלית לא גזרו. שמע מינה. אמר רב הונא: הני ביציאתא דמישן אין מטלטלין בהן אלא בארבע [אמות]. ולא אמרן אלא שאין בפחות משלשה ארבעה, אבל יש בפחות משלשה ארבעה — לית לן בה. ואי מלנהו קני ואורבני — לית לן בה. מתקיף לה רב נחמן, ולימא גוד אחית מחיצתא! מי לא תניא, רבי יוסי ברבי יהודה אומר: נעץ קנה ברשות הרבים ובראשו טרסקל, וזרק ונח על גביו — חייב. אלמא אמרינן גוד אחית מחיצתא. הכא נמי נימא גוד אחית מחיצתא! מתקיף לה רב יוסף: ולא שמיעא להו להא דאמר רב יהודה אמר רב, ומטו בה משום רבי חייא, ותני עלה: וחכמים פוטרין. אמר ליה אביי: ואת לא תסברא? והתניא: עמוד ברשות הרבים גבוה עשרה ורחב ארבעה, ואין בעיקרו ארבעה, ויש בקצר שלו שלשה, וזרק ונח על גביו — חייב. אלמא אמרינן: גוד אחית מחיצתא. הכא נמי: גוד אחית מחיצתא. מידי איריא?! התם הויא לה מחיצה שהגדיים בוקעין בה. הכא הויא לה מחיצה שאין הגדיים בוקעין בה. אמר ליה רב אחא בריה דרב אחא לרב אשי: גבי ספינה נמי, הא איכא בקיעת דגים! אמר ליה: בקיעת דגים לא שמה בקיעה. ומנא תימרא? — דבעא מיניה רבי טבלא מרב: מחיצה תלויה מהו שתתיר בחורבה? ואמר ליה: אין מחיצה תלויה מתרת
שבת קא.