הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
מד.מסכת שבת44a
אי לא שרית ליה וכו' - אבל במוטל לחמה לא שרי: מתני' מטלטלין נר חדש - שאינו מאוס וחזי לאישתמושי להדיא שלא דלק בו נר מעולם: אבל לא ישן - דמוקצה מחמת מיאוס הוא: חוץ מן הנר שהדליקו - ואף על גב שכבה אסור דאית ליה לרבי מאיר מוקצה מחמת איסור ולית ליה מוקצה מחמת מיאוס: חוץ מן הנר הדולק בשבת - בעוד שהוא דולק אסור שמא יכבה הנר: עששית - כוס גדול של זכוכית שקורין לנפ"א: לא יזיזם ממקומן - ואפילו כבה הנר ולקמן מפרש טעמא: מן הנר הכבה - דכיון דכבה והולך לא מחייב תו משום מכבה: כבה אין לא כבה לא - דלא שמעינן ליה לרבי שמעון דשרי במתני' אלא מותר שמן שבנר ושבקערה דמשמע לאחר שכבה: מאי אבל - מדקאמר אבל מכלל דבנר מותר: בזוטא - דדעתי' עליה מבע"י סבר שיכלה השמן מהר ואשתמש בנר לכשיכבה: אבל הני - לא אסיק אדעתיה שיכבו כל היום: ור' שמעון מתיר - וקערה נפישא קשיא קערה אקערה: דומיא דנר - קתני לה דזוטרא: פמוט - מנורה של מתכת ואינה מאוסה: לדברי המתיר - ר' מאיר המתיר בנר ישן: אוסר - בהאי דמוקצה מחמת איסור כדקתני לעיל חוץ מן הנר שהדליקו בו בשבת: לדברי האוסר - רבי יהודה האוסר בנר ישן של חרס התם הוא דמאיס אבל הכא שרי ולית ליה מוקצה מחמת איסור: נר של מתכת - לא מאיס כגון של נחשת דלא בלע: שיחדה למעות - מיתסרא בהזמנה בעלמא ואע"פ שלא הניח עליה מעולם: מטלטלין נר חדש - והא רבי יהודה קאמר לה דאית ליה מוקצה אלמא לא מיתסר בהזמנה מדקאמר אבל לא ישן ולא קתני אבל לא המיוחד לכך:
לא שרית ליה, אתי לכבויי. אמר רבי יהודה בן שילא אמר רב אסי אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי יהודה בן לקיש במת. אין ניאותין הימנו, לפי שאינו מן המוכן. תנו רבנן: מותר השמן שבנר ושבקערה אסור. ורבי שמעון מתיר. מתני׳ מטלטלין נר חדש אבל לא ישן. רבי שמעון אומר: כל הנרות מטלטלין, חוץ מן הנר הדולק בשבת. גמ׳ תנו רבנן: מטלטלין נר חדש אבל לא ישן, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר: כל הנרות מטלטלין, חוץ מן הנר שהדליקו בו בשבת. רבי שמעון אומר: חוץ מן הנר הדולק בשבת. כבתה — מותר לטלטלה. אבל כוס וקערה ועששית לא יזיזם ממקומם. ורבי אליעזר ברבי שמעון אומר: מסתפק מן הנר הכבה ומן השמן המטפטף, ואפילו בשעה שהנר דולק. אמר אביי: רבי אליעזר ברבי שמעון סבר לה כאבוה בחדא, ופליג עליה בחדא. סבר לה כאבוה בחדא — דלית ליה מוקצה. ופליג עליה בחדא — דאילו אבוה סבר כבה — אין, לא כבה — לא, ואיהו סבר אף על גב דלא כבה. אבל כוס וקערה ועששית לא יזיזם ממקומם. מאי שנא הני? אמר עולא: סיפא אתאן לרבי יהודה. מתקיף לה מר זוטרא: אי הכי, מאי ״אבל״? אלא אמר מר זוטרא: לעולם רבי שמעון. וכי קשרי רבי שמעון — בנר זוטא דדעתיה עלויה, אבל הני דנפישי — לא. והתניא: מותר השמן שבנר ושבקערה — אסור, ורבי שמעון מתיר! התם קערה דומיא דנר, הכא קערה דומיא דכוס. אמר רבי זירא: פמוט שהדליקו בו בשבת, לדברי המתיר — אסור. לדברי האוסר — מותר. למימרא דרבי יהודה — מוקצה מחמת מיאוס אית ליה, מוקצה מחמת איסור לית ליה? והתניא, רבי יהודה אומר: כל הנרות של מתכת מטלטלין, חוץ מן הנר שהדליקו בו בשבת! אלא, אי איתמר הכי איתמר, אמר רבי זירא: פמוט שהדליקו עליו בשבת — דברי הכל אסור. לא הדליקו עליו — דברי הכל מותר. אמר רב יהודה אמר רב: מטה שיחדה למעות אסור לטלטלה. מתיב רב נחמן בר יצחק: מטלטלין נר חדש אבל לא ישן!
שבת מד.