הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
מא:מסכת שבת41b
והלא מצרף - כשכלי מתכות חם ונותן לתוכו צונן מחזקים את הכלי וזו היא גמר מלאכת הצורפין שרתיחת האור מפעפעתו וקרוב להשבר והמים מצרפין פעפועיו שולדי"ר בלע"ז: שפינהו - משמע שפניו לעצמו מעל האור: אבל לצרף - שפינהו ממנו החמין: הכי איתמר לא שנו - דפינהו שרי לתת לתוכו צונן: אלא שיעור להפשיר - ולא לצרף כגון שלא מלאהו כולו ורב משמע ליה פינהו כרב אדא שפינה ממנו חמין: אפילו שיעור לצרף - שמלאהו כולו מותר:
מצרף? רבי שמעון היא, דאמר: דבר שאין מתכוין — מותר. מתקיף לה אביי: מידי מיחם שפינה ממנו מים קתני?! מיחם שפינהו קתני! אלא אמר אביי, הכי קאמר: המיחם שפינהו ויש בו מים חמין — לא יתן לתוכו מים מועטין בשביל שיחומו, אבל נותן לתוכו מים מרובים כדי להפשירן. ומיחם שפינה ממנו מים — לא יתן לתוכו מים כל עיקר, מפני שמצרף. ורבי יהודה היא, דאמר דבר שאין מתכוין אסור. אמר רב: לא שנו אלא להפשיר, אבל לצרף — אסור. ושמואל אמר: אפילו לצרף נמי מותר. לצרף לכתחילה מי שרי?! אלא אי איתמר הכי איתמר: אמר רב לא שנו אלא שיעור להפשיר, אבל שיעור לצרף — אסור. ושמואל אמר: אפילו שיעור לצרף —
שבת מא: