הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קמט.מסכת שבת149a
גמ' מ"ט - אבל לא מן הכתב: שמא ימחוק - מן האורחין שיראה שלא הכין להם כל צרכם ויתחרט שזימן יותר מן הראוי וימחוק מן הכתב כדי שלא יקראם השמש: כל הני שמא יקרא בשטרי הדיוטות של מקח וממכר קאמר: דכתב - מניינא אכותל בדיו: ומידלי - שאינו מגיע לשם למחוק: (אפילו גבוה שאינו מגיע לשם למחוק): אפילו גבוה - שאינו מגיע שם להטות הנר אסור דהואיל ונמוך אסור גבוה נמי אסור שלא תחלוק: ומיתתי - שנמוך ויכול להגיע שם ולמחוק: גודא - כותל: ולמ"ד שמא יקרא - היכא דליכא למיחש לשמא יקרא ליחוש לשמא ימחוק: דחייק - בסכין בתוך העץ בטבלא שאין נוחה למחוק ואדהכי מדכר וליכא למיחש למחוק: פינקס - כעין לוחות של סוחרים: כמה בפנים וכמה בחוץ - את מי ומי אושיב בפנים במקום המכובד ואת מי ומי אושיב בחוץ שאינה כל כך ספונין: אבל לא מכתב שעל גבי טבלא ופינקס - דגודא בשטרא לא מיחלף אבל טבלא ופינקס מיחלף: [דכתיב מיכתב - כתב של דיו]: אלא לעולם דכתב אכותל ומידלי - שאינו יכול למחוק ולשמא יקרא לא חיישינן דגודא בשטרא לא מיחלף ודקשיא לך דאע"ג דמידלי ליתסרי כדרבה דאמר גבי נר אפילו י' בתים: דרבה תנאי היא - דאיכא דחייש לשלא תחלוק באיסור שבת דרבנן ואיכא דמפליג: ליחוש לשמא ימחוק - דהא ר' אחא כותל דוקא נקט ואי מתתי מה לי כותל מה לי אגרת: אין רואין במראה - מירואיי"ר לפי שהרואה במראה אינו צריך אלא לתקן שערות ראשו וזקנו הלכך חיישי' שמא יראה נימין המדולדלות שאינן שוות עם שאר השער ויגלחן: דאדהכי והכי - שילך להביא תער או מספרים: מדכר - שהוא שבת: של מתכת - שאינו צריך להביא מספרים שהיא עצמה מגלחת השער: כתב המהלך תחת הצורה ותחת הדיוקנאות - כגון בני אדם המציירים בכותל חיות משונות או דיוקנות של בני אדם של מעשים כגון מלחמת דוד וגלית וכותבין תחתיה זו צורת חיה פלונית וזו דיוקנית פלוני ופלונית: אסור לקרותו בשבת - שמא יקרא בשטרי הדיוטות: אל מדעתכם - אל אשר אתם עושי' מדעת לבבכם וחלל שלכם. אלילים לשון חללים: עם בניו ובני ביתו אין עם אחר לא - מדלא תנא ומפיס על המנות: משום לווין ופורעין - דגזור בהו רבנן שמא יכתוב: המקפידין - שאין מוחלים ומוותרין זה לזה:
גמ׳טעמא? רב ביבי אמר: גזירה שמא ימחוק. אביי אמר: גזירה שמא יקרא בשטרי הדיוטות. מאי בינייהו? איכא בינייהו דכתיב אכותל ומידלי: למאן דאמר שמא ימחוק — לא חיישינן, ולמאן דאמר שמא יקרא — חיישינן. ולמאן דאמר שמא ימחוק, ניחוש שמא יקרא! ותו, לשמא ימחוק לא חיישינן? והתניא: לא יקרא לאור הנר. ואמר רבה: אפילו גבוה שתי קומות, אפילו גבוה שתי מרדעות, אפילו עשרה בתים זה על גבי — זה לא יקרא. אלא, איכא בינייהו דכתיב אכותל ומיתתי: למאן דאמר שמא ימחוק — חיישינן, למאן דאמר שמא יקרא — לא חיישינן, גודא בשטרא לא מיחלף. ולמאן דאמר שמא יקרא, ליחוש שמא ימחוק! אלא, איכא בינייהו דחייק אטבלא ואפינקס: למאן דאמר שמא ימחוק — לא חיישינן, למאן דאמר שמא יקרא — חיישינן. ולמאן דאמר שמא ימחוק, ליחוש שמא יקרא! וכי תימא: טבלא ופינקס בשטרא לא מיחלף — והתניא: מונה אדם כמה מבפנים וכמה מבחוץ וכמה מנות עתיד להניח לפניהם מכתב שעל גבי הכותל, אבל לא מכתב שעל גבי טבלא ופינקס! היכי דמי? אילימא דכתיב מיכתב — מאי שנא הכא ומאי שנא הכא. אלא לאו דחייק, וקתני: מכתב שעל גבי הכותל אבל לא מכתב שעל גבי טבלא ופינקס! אלא: לעולם דכתיב אכותל ומידלי, ודקא קשיא לך דרבה — דרבה תנאי היא. דתניא: מונה אדם את אורחיו ואת פרפרותיו מפיו, אבל לא מן הכתב. רבי אחא מתיר מכתב שעל גבי הכותל. היכי דמי? אילימא דכתיב ומתתאי — ליחוש שמא ימחוק! אלא לאו דכתיב ומידלי, ושמע מינה דרבה תנאי היא. שמע מינה. והני תנאי כהני תנאי. דתניא: אין רואין במראה בשבת. רבי מאיר מתיר במראה הקבועה בכותל. מאי שנא הקבועה בכותל — דאדהכי והכי מדכר, שאינו קבוע נמי: אדהכי והכי מדכר! הכא במראה של מתכת עסקינן, וכדרב נחמן אמר רבה בר אבוה. דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: מפני מה אמרו מראה של מתכת אסורה — מפני שאדם עשוי להשיר בה נימין המדולדלין. תנו רבנן: כתב המהלך תחת הצורה ותחת הדיוקנאות — אסור לקרותו בשבת. ודיוקנא עצמה — אף בחול אסור להסתכל בה, משום שנאמר ״אל תפנו אל האלילים״. מאי תלמודא? אמר רבי חנין: אל תפנו אל מדעתכם. מפיס אדם עם בניו וכו׳. עם בניו ועם בני ביתו אין, ועם אחר — לא. מאי טעמא? כדרב יהודה אמר שמואל. דאמר רב יהודה אמר שמואל: בני חבורה המקפידין זה על זה — עוברין משום מדה ומשום משקל ומשום מנין, ומשום לווין ופורעין ביום טוב,
שבת קמט.