הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
לח:מסכת שבת38b
מחזירין אפילו בשבת - ביום המחרת ולא תימא פלוגתייהו משחשכה והתם הוא דשרו משום דמוכחא מילתא דאדעתא דאהדורי לצורך מחר שקיל ליה אבל ביום לא מוכח דשקיל ליה אדעתא דאהדורי ובטלה לה הטמנה וה"ל כמטמין לכתחלה: קומקמוס - יורה קטנה: דיוטא - עלייה: למקומו - לכירה: אבל הניח על גבי קרקע אסור - להחזיר דבטלי לה הטמנה דאתמול והוי כמטמין לכתחלה: לגרמיה - יחיד הוא בדבר ואין הלכה כמותו: תלאן במקל מהו - כעודן בידו דמי או כהניחן ע"ג קרקע דמי: פינן ממיחם למיחם מהו - מי הוי כמטמין לכתחלה ואסור להחזירן לכירה או לא: מיחם - קומקמוס שמחמם בו חמין: מתני' תנור - מתוך שקצר למעלה ורחב למטה נקלט חומו לתוכו טפי מכירה: כופח - בגמרא מפרש לה עשוי חלל ככירה אבל ארכו כרחבו ואין בו אלא שיעור שפיתת קדירה אחת וכירה יש בה שפיתת שתי קדירות: גמ' על גביו - על שפתו: אבל לסמוך - אצל דופנו: הא ככירה שרי - כלומר מדקתני הרי הוא כתנור מכלל דאי הוה מדמי ליה לכירה הוה שרי ושמעינן מינה דכירה שהוסק בגפת ובעצים שרי: ובמאי קאי - קס"ד בשאינה גרופה ואי על גבה מי שרי: תניא כוותיה דאביי - דאסור לסמוך אתנור: אפי' בגפת ועצים - לשתרי בגרופה וקטומה: שנחלקה לאורכה - הרי בטלו שתי שפיתותיה שנחלקת רחבה לשתים הלכך טהרה מטומאתה שהרי ניתצה: נחלקה לרחבה - נמצאו שתי השפיתות קיימות זו לבדה וזו לבדה: כופח בין לאורכה בין לרחבה טהורה - שהרי ארכה כרחבה וכולה מקום שפיתה אחת: מתני' אין נותנין ביצה בצד המיחם - קומקמוס של נחשת: בשביל שתתגלגל - שתצלה קצת עד שתהא מגלגלת: ולא יפקיענה בסודרין - לא ישברנה על סודר שהוחם בחמה כדי שתצלה מחומו של סודר: בחול ובאבק דרכים - שהוחמו מכח חמה ובגמרא מפרש אמאי לא פליג רבי יוסי בהא: והביאו סילון - מבעוד יום: של צונן - כדי לחממן דהמים נמשכין ובאין כל השבת: לתוך אמה - של חמי טבריא: אם בשבת - אותן שבאו בשבת: ה"ג כחמין שהוחמו:
אפילו בשבת. ואף רבי אושעיא סבר ״אף מחזירין״ — אפילו בשבת. דאמר רבי אושעיא: פעם אחת היינו עומדים לעילא מרבי חייא רבה והעלנו לו קומקמוס של חמין מדיוטא התחתונה לדיוטא העליונה, ומזגנו לו את הכוס, והחזרנוהו למקומו, ולא אמר לנו דבר. אמר רבי זריקא אמר רבי אבא אמר רבי תדאי: לא שנו אלא שעודן בידו, אבל הניחן על גבי קרקע — אסור. אמר רבי אמי: רבי תדאי דעבד — לגרמיה הוא דעבד. אלא הכי אמר רבי חייא אמר רבי יוחנן: אפילו הניחה על גבי קרקע — מותר. פליגי בה רב דימי ורב שמואל בר יהודה, ותרוייהו משמיה דרבי אלעזר אמרי. חד אמר: עודן בידו — מותר, על גבי קרקע — אסור. וחד אמר: הניחן על גבי קרקע נמי מותר. אמר חזקיה משמיה דאביי: הא דאמרת עודן בידו — מותר, לא אמרן אלא שדעתו להחזיר, אבל אין דעתו להחזיר — אסור. מכלל דעל גבי קרקע אף על פי שדעתו להחזיר — אסור. איכא דאמרי, אמר חזקיה משמיה דאביי: הא דאמרת על גבי קרקע — אסור, לא אמרן אלא שאין דעתו להחזיר, אבל דעתו להחזיר — מותר. מכלל שבעודן בידו, אף על פי שאין דעתו להחזיר — מותר. בעי רבי ירמיה: תלאן במקל מהו? הניחן על גבי מטה מהו? בעי רב אשי: פינן ממיחם למיחם מהו? — תיקו. מתני׳ תנור שהסיקוהו בקש ובגבבא לא יתן בין מתוכו בין מעל גביו. כופח שהסיקוהו בקש ובגבבא — הרי זה ככיריים, בגפת ובעצים — הרי הוא כתנור. גמ׳ תנור שהסיקוהו: סבר רב יוסף למימר ״תוכו״ — תוכו ממש, ״על גביו״ — על גביו ממש, אבל לסמוך שפיר דמי. איתיביה אביי: כופח שהסיקוהו בקש ובגבבא הרי הוא ככיריים, בגפת ובעצים הרי הוא כתנור, ואסור. הא ככירה — שרי. במאי עסקינן? אילימא על גביו, ובמאי? אילימא כשאינו גרוף וקטום, אלא כירה כי אינה גרופה וקטומה, על גביו מי שרי? אלא לאו לסמוך, וקתני: הרי הוא כתנור, ואסיר! אמר רב אדא בר אהבה: הכא בכופח גרוף וקטום, ותנור גרופה וקטומה עסקינן. הרי הוא כתנור — דאף על גב דגרוף וקטום — על גביו אסור, דאי ככירה כי גרופה וקטומה — שפיר דמי. תניא כוותיה דאביי: תנור שהסיקוהו בקש ובגבבא אין סומכין לו, ואין צריך לומר על גביו, ואין צריך לומר לתוכו, ואין צריך לומר בגפת ובעצים. כופח שהסיקוהו בקש ובגבבא סומכין לו, ואין נותנין על גביו. בגפת ובעצים אין סומכין לו. אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: האי כופח היכי דמי? אי ככירה דמי, אפילו בגפת ובעצים נמי! אי כתנור דמי, אפילו בקש ובגבבא נמי לא! אמר ליה: נפיש הבליה מדכירה וזוטר הבליה מדתנור. היכי דמי כופח, היכי דמי כירה? אמר רבי יוסי בר חנינא: כופח — מקום שפיתת קדרה אחת. כירה — מקום שפיתת שתי קדרות. אמר אביי, ואיתימא רבי ירמיה: אף אנן נמי תנינא: כירה שנחלקה לאורכה — טהורה. לרחבה — טמאה. כופח, בין לאורכו בין לרוחבו — טהור. מתני׳ אין נותנין ביצה בצד המיחם בשביל שתתגלגל, ולא יפקיענה בסודרין. ורבי יוסי מתיר. ולא יטמיננה בחול ובאבק דרכים בשביל שתצלה. מעשה שעשו אנשי טבריא והביאו סילון של צונן לתוך אמה של חמין. אמרו להם חכמים: אם בשבת — כחמין שהוחמו בשבת, ואסורין ברחיצה ובשתיה. אם ביום טוב — כחמין שהוחמו ביום טוב, ואסורין ברחיצה, ומותרין בשתיה. גמ׳ איבעיא להו: גלגל מאי? אמר רב יוסף: גלגל — חייב חטאת. אמר מר בריה דרבינא: אף אנן נמי תנינא:
שבת לח: