הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
נה:מסכת ברכות55b
וההיא שעתא – דחלם אמיה לא הות: יצפה – שיתקיים: מיוסף – שלא נתקיימו השתחואות הללו עד עשרים ושתים שנה כשירד יעקב למצרים שכבר היה הרעב שתי שנים דכתיב כי זה שנתים הרעב (בראשית מה): לאדם טוב מראין לו חלום רע – כדי שידאג ולא יחטא ושיכפר לו עצבונו: לאדם רע מראין לו חלום טוב – כדי לשמחו שיאכל עולמו: ודוד לא ראה חלום טוב והא כתיב וכו' – לא גרסינן הכי אלא גרסינן והא כתיב לא תאונה אליך רעה וגו'. קשיא לרב הונא דאמר לאדם טוב מראין לו חלום רע ומשני איהו לא חזי אחריני חזו ליה חלום רע: וכי לא חזי איהו מעליותא הוא – כיון דלא חזי חלום רע כדקאמר שלא יבהילוהו וחלום טוב לא כל שכן דלא חזי דהא קתני כל ימיו של דוד לא ראה חלום טוב אם כן לא חזי חלום כלל: אלא שבע – ז' לילות ילין ולא יפקד בשום חלום הרי הוא רע ושונאים אותו ואין מראין לו כלום: ומשני דחזי ולא ידע מאי חזי – אדם טוב מראין לו חלום טוב ועד שלא יקיץ משתכח ממנו כדי שלא ישמח: זקפא – גודל: עלי עין עולי עין – שליטין על העין ולא העין עולה בהן: אטרפא דנחיריה דשמאליה – דופן השמאלי של חוטמו: האי מאן דחליש – מי שחלה: דסני לי לחדי לי – ומתוך כך ישוב חרון אף מעלי: הרהורי לבו – מה שהוא מהרהר ביום: רעיונך – מחשבותיך וכן כל לשון רעיון שבמקרא אינו לשון רצון אלא לשון מחשבה וזה יוכיח ורעיוניה יבהלוניה (דניאל ד') וכי רצונו של אדם מבהלו אלא מחשבותיו מבהלין אותו: דקלא דדהבא – דבר שלא הורגל לראות ולא הרהר בו מעולם: קופא דמחטא – נקב המחט:
שעתא אמיה לא הות. אמר רבי לוי: לעולם יצפה אדם לחלום טוב עד עשרים ושתים שנה. מנלן? — מיוסף, דכתיב: ״אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה וגו׳״, וכתיב: ״ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה וגו׳״. מן שבסרי עד תלתין כמה הוי? — תלת סרי, ושב דשבעא ותרתי דכפנא — הא עשרים ושתים. אמר רב הונא: לאדם טוב אין מראין לו חלום טוב, ולאדם רע אין מראין לו חלום רע. תניא נמי הכי: כל שנותיו של דוד לא ראה חלום טוב, וכל שנותיו של אחיתופל לא ראה חלום רע. והכתיב: ״לא תאנה אליך רעה״. ואמר רב חסדא אמר רב ירמיה בר אבא: שלא יבהילוך לא חלומות רעים ולא הרהורים רעים. ״ונגע לא יקרב באהלך״ — שלא תמצא אשתך ספק נדה בשעה שאתה בא מן הדרך. אלא איהו לא חזי ליה, אחריני חזו ליה. וכי לא חזא איהו, מעליותא הוא? והאמר רבי זעירא: כל הלן שבעה ימים בלא חלום — נקרא ״רע״. שנאמר: ״ושבע ילין בל יפקד רע״. אל תקרי ״שבע״ אלא ״שבע״. — אלא, הכי קאמר: דחזא ולא ידע מאי חזא. אמר רב הונא בר אמי אמר רבי פדת אמר רבי יוחנן: הרואה חלום ונפשו עגומה, ילך ויפתרנו בפני שלשה. ״יפתרנו״?! והאמר רב חסדא חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מקריא? אלא אימא: יטיבנו בפני שלשה. ליתי תלתא ולימא להו: ״חלמא טבא חזאי״. ולימרו ליה הנך: ״טבא הוא וטבא ליהוי, רחמנא לשוייה לטב. שבע זימנין לגזרו עלך מן שמיא דלהוי טבא, ויהוי טבא״. ולימרו שלש הפוכות, ושלש פדויות, ושלש שלומות. שלש הפוכות — ״הפכת מספדי למחול לי פתחת שקי ותאזרני שמחה״, ״אז תשמח בתולה במחול ובחרים וזקנים יחדו והפכתי אבלם לששון וגו׳״, ״ולא אבה ה׳ אלהיך לשמע אל בלעם ויהפך וגו׳״. שלש פדויות, דכתיב: ״פדה בשלום נפשי מקרב לי וגו׳״, ״ופדויי ה׳ ישבון וגו׳״, ״ויאמר העם אל שאול היונתן ימות אשר עשה הישועה וגו׳״. שלש שלומות, דכתיב: ״בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה׳ ורפאתיו״, ״ורוח לבשה את עמשי וגו׳״, ״ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וגו׳״. אמימר ומר זוטרא ורב אשי הוו יתבי בהדי הדדי. אמרי: כל חד וחד מינן לימא מלתא דלא שמיע ליה לחבריה. פתח חד מינייהו ואמר: האי מאן דחזא חלמא ולא ידע מאי חזא, ליקום קמי כהני בעידנא דפרסי ידייהו ולימא הכי: ״רבונו של עולם, אני שלך וחלומותי שלך, חלום חלמתי ואיני יודע מה הוא. בין שחלמתי אני לעצמי ובין שחלמו לי חבירי ובין שחלמתי על אחרים, אם טובים הם — חזקם ואמצם כחלומותיו של יוסף. ואם צריכים רפואה — רפאם כמי מרה על ידי משה רבינו, וכמרים מצרעתה, וכחזקיה מחליו, וכמי יריחו על ידי אלישע. וכשם שהפכת קללת בלעם הרשע לברכה, כן הפוך כל חלומותי עלי לטובה״. ומסיים בהדי כהני דעני צבורא ״אמן״. ואי לא, לימא הכי: ״אדיר במרום, שוכן בגבורה, אתה שלום ושמך שלום. יהי רצון מלפניך שתשים עלינו שלום״. פתח אידך ואמר: האי מאן דעייל למתא ודחיל מעינא בישא, לנקוט זקפא דידא דימיניה בידא דשמאליה וזקפא דידא דשמאליה בידא דימיניה, ולימא הכי: אנא פלוני בר פלוני מזרעא דיוסף קאתינא, דלא שלטא ביה עינא בישא, שנאמר: ״בן פרת יוסף בן פרת עלי עין וגו׳״, אל תקרי ״עלי עין״, אלא ״עולי עין״. רבי יוסי ברבי חנינא אמר, מהכא: ״וידגו לרב בקרב הארץ״ — מה דגים שבים מים מכסים עליהם ואין עין רעה שולטת בהם, אף זרעו של יוסף אין עין רעה שולטת בהם. ואי דחיל מעינא בישא דיליה, ליחזי אטרפא דנחיריה דשמאליה. פתח אידך ואמר: האי מאן דחליש, יומא קמא לא לגלי, כי היכי דלא לתרע מזליה, מכאן ואילך לגלי. כי הא דרבא, כי הוה חליש, יומא קמא לא מגלי מכאן ואילך אמר ליה לשמעיה: פוק אכריז: ״רבא חלש״. מאן דרחים לי — לבעי עלי רחמי, ומאן דסני לי — לחדי לי. וכתיב: ״בנפל אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך פן יראה ה׳ ורע בעיניו והשיב מעליו אפו״. שמואל כי הוה חזי חלמא בישא אמר: ״וחלמות השוא ידברו״. כי הוה חזי חלמא טבא אמר: וכי החלומות השוא ידברו? והכתיב ״בחלום אדבר בו״! רבא רמי: כתיב ״בחלום אדבר בו״, וכתיב: ״וחלמות השוא ידברו״! לא קשיא: כאן על ידי מלאך, כאן על ידי שד. אמר רבי ביזנא בר זבדא אמר רבי עקיבא אמר רבי פנדא אמר רב נחום אמר רבי בירים משום זקן אחד, ומנו — רבי בנאה: עשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים, פעם אחת חלמתי חלום והלכתי אצל כולם, ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה, וכולם נתקיימו בי. לקיים מה שנאמר: ״כל החלומות הולכים אחר הפה״. אטו ״כל החלומות הולכים אחר הפה״ קרא הוא? אין — וכדרבי אלעזר. דאמר רבי אלעזר: מנין שכל החלומות הולכין אחר הפה? — שנאמר: ״ויהי כאשר פתר לנו כן היה״. אמר רבא: והוא דמפשר ליה מעין חלמיה, שנאמר ״איש כחלמו פתר״. ״וירא שר האפים״, מנא ידע? אמר רבי אלעזר: מלמד שכל אחד ואחד הראוהו חלומו ופתרון חלומו של חבירו. אמר רבי יוחנן: השכים ונפל לו פסוק לתוך פיו, הרי זו נבואה קטנה. ואמר רבי יוחנן, שלשה חלומות מתקיימין: חלום של שחרית, וחלום שחלם לו חבירו, וחלום שנפתר בתוך חלום. ויש אומר: אף חלום שנשנה, שנאמר: ״ועל השנות החלום וגו׳״. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו. שנאמר: ״אנת מלכא רעיונך על משכבך סלקו״. ואיבעית אימא מהכא: ״ורעיוני לבבך תנדע״. אמר רבא: תדע, דלא מחוו ליה לאינש לא דקלא דדהבא ולא פילא דעייל בקופא דמחטא.
ברכות נה: