הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
כט:מסכת ברכות29b
תחנונים – כגון אלהי נצור לשוני מרע שאנו אומרים בעמידה אחר תפלה: אבל אם אינו רגיל – הויא סיום תפלתו כעקירה אפילו לא עקר: כמשוי – והיינו לשון קבע חוק קבוע הוא עלי להתפלל וצריך אני לצאת ידי חובתי: מי שאינו יכול – לכוין לבו לשאול צרכיו: לחדש בה דבר – בבקשתו והיינו לשון קבע כיום כן אתמול כן מחר: דילמא מטרידנא – שמא אטעה ולא אדע לחזור למקום שהפסקתי: שאינו מתפלל עם דמדומי חמה – והיינו לשון קבע תפלתו עליו חוק קבוע לצאת ידי חובה ואינו מקפיד לחזר אחר שעת מצוה ועת רצון: עם דמדומי חמה – תפלת יוצר עם הנץ החמה ותפלת המנחה עם שקיעת החמה: ייראוך עם שמש – זו תפלת יוצר: ולפני ירח – זו מנחה: לייטי במערבא – על מי שמשהה תפלת המנחה עד דמדומי חמה שמא תטרף לו השעה ע"י אונס ועבר הזמן: בכל פרשת העבור וכו' – כמו פרישת העבור: אפי' בשעה שאתה מתמלא עליהם עברה כאשה עוברה – והכי משמע בכל עניני פרישת העבור כגון עברה בעברה: יהיו כל צרכיהם – גלוים לפניך לרחם עליהם: אפי' בשעה שהם עוברים – ולשון פרשת העבור שהן פורשין לעבירה: עשה רצונך בשמים – שאין שם חטא ואין רצונך עליהם אלא לטוב ועבור לתחתונים על רצונך: ותן – להם ליראיך: נחת רוח – שלא יתערבב רוחם על ידי הבריות כגון ע"י חיות ולסטים: והטוב בעיניך עשה – אתה להם ודוגמא זו מצינו בספר שופטים ויאמרו בני ישראל חטאנו עשה אתה לנו (כטוב) [ככל הטוב] בעיניך אך הצילנו וגו': שועת – לשון גניחה יותר מתפלה: ודעתם קצרה – ואינם יודעים לפרש צרכיהם: לא תרתח ולא תחטי – לא תכעוס שמתוך הכעס אתה בא לידי חטא: לא תרוי – לא תשתכר ביין: המלך – טול רשות:
דאדכר בתר ״שומע תפלה״. אמר רבי תנחום אמר רב אסי אמר רבי יהושע בן לוי: טעה ולא הזכיר של ראש חדש ב״עבודה״ — חוזר ל״עבודה״. נזכר ב״הודאה״ — חוזר ל״עבודה״. ב״שים שלום״ — חוזר ל״עבודה״. ואם סיים — חוזר לראש. אמר רב פפא בריה דרב אחא בר אדא: הא דאמרן סיים — חוזר לראש, לא אמרן אלא שעקר רגליו, אבל לא עקר רגליו — חוזר לעבודה. אמר ליה: מנא לך הא? אמר ליה: מאבא מרי שמיע לי, ואבא מרי מרב. אמר רב נחמן בר יצחק: הא דאמרן עקר רגליו חוזר לראש לא אמרן אלא שאינו רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו, אבל רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו — חוזר לעבודה. איכא דאמרי אמר רב נחמן בר יצחק: הא דאמרן כי לא עקר רגליו חוזר לעבודה לא אמרן אלא שרגיל לומר תחנונים אחר תפלתו, אבל אם אינו רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו — חוזר לראש. רבי אליעזר אומר כל העושה תפלתו קבע וכו׳: מאי ״קבע״? אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי אושעיא: כל שתפלתו דומה עליו כמשוי. ורבנן אמרי: כל מי שאינו אומרה בלשון תחנונים. רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: כל שאינו יכול לחדש בה דבר. אמר רבי זירא: אנא יכילנא לחדושי בה מילתא, ומסתפינא דלמא מטרידנא. אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין דאמרי תרוייהו: כל שאין מתפלל עם דמדומי חמה. דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מצוה להתפלל עם דמדומי חמה. ואמר רבי זירא: מאי קראה — ״ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים״. לייטי עלה במערבא אמאן דמצלי עם דמדומי חמה. מאי טעמא — דלמא מיטרפא ליה שעתא. רבי יהושע אומר המהלך במקום סכנה מתפלל תפלה קצרה וכו׳ בכל פרשת העבור: מאי ״פרשת העבור״? אמר רב חסדא אמר מר עוקבא: אפילו בשעה שאתה מתמלא עליהם עברה כאשה עוברה — יהיו כל צרכיהם לפניך. איכא דאמרי אמר רב חסדא אמר מר עוקבא: אפילו בשעה שהם עוברים על דברי תורה — יהיו כל צרכיהם לפניך. תנו רבנן: המהלך במקום גדודי חיה ולסטים מתפלל תפלה קצרה, ואיזה היא תפלה קצרה — רבי אליעזר אומר: ״עשה רצונך בשמים ממעל, ותן נחת רוח ליראיך מתחת, והטוב בעיניך עשה, ברוך אתה ה׳ שומע תפלה״. רבי יהושע אומר: ״שמע שועת עמך ישראל, ועשה מהרה בקשתם, ברוך אתה ה׳ שומע תפלה״. רבי אלעזר ברבי צדוק אומר: ״שמע צעקת עמך ישראל, ועשה מהרה בקשתם, ברוך אתה ה׳ שומע תפלה״. אחרים אומרים: ״צרכי עמך ישראל מרובין ודעתם קצרה. יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו שתתן לכל אחד ואחד כדי פרנסתו, ולכל גויה וגויה די מחסורה, ברוך אתה ה׳ שומע תפלה״. אמר רב הונא: הלכה כאחרים. אמר ליה אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא: לא תרתח ולא תחטי. לא תרוי ולא תחטי. וכשאתה יוצא לדרך, המלך בקונך וצא. מאי המלך בקונך וצא? אמר רבי יעקב אמר רב חסדא: זו תפלת הדרך. ואמר רבי יעקב אמר רב חסדא: כל היוצא לדרך צריך להתפלל תפלת הדרך. מאי תפלת הדרך? ״יהי רצון מלפניך ה׳ אלהי, שתוליכני לשלום, ותצעידני לשלום, ותסמכני לשלום, ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך, ותשלח ברכה במעשי ידי, ותתנני לחן לחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי, ברוך אתה ה׳ שומע תפלה״. אמר אביי: לעולם
ברכות כט: