הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
כו:מסכת ברכות26b
מבדיל בראשונה – פעם ראשונה מתפלל בשביל תפלה של עכשיו לפיכך אומר בה הבדלה בחונן הדעת והשניה היא בשביל תשלומי תפלת שבת אינו מבדיל בה: שניה עלתה לו – בשביל תפלת מוצאי שבת וראשונה לא עלתה לו שאינה כלום שאין לו להקדים תפלה שעבר זמנה לתפלה שזמנה עכשיו והשניה נמי לא עלתה לו לשל שבת הואיל והבדיל בה גילה דעתו שאינה של שבת והיא תחשב לשל ערבית: אבות תקנום – כדקתני בברייתא לקמיה: כנגד תמידים תקנום – אנשי כנסת הגדולה: רבי יהודה – ס"ל שאין תמיד של שחר קרב אלא עד ארבע שעות: אברים – של עולות: ופדרים – של שאר קרבנות שנזרק דמן קודם שקיעת החמה קרבין כל הלילה וכנגדן תקנו תפלת ערבית: מנחה גדולה – אם בא להקדים תמיד של בין הערבים אינו יכול להקדימו קודם שש שעות ומחצה דבין הערבים כתיב ביה מכי ינטו צללי ערב משהחמה נוטה למערב דהיינו משש שעות ומחצה ולמעלה דאמר מר חצי שש וחצי שבע חמה עומדת בראש כל אדם באמצע הרקיע (פסחים ד' צד.): מנחה קטנה – זמן תמיד של בין הערבים בכל יום מתשע שעות ומחצה ולמעלה כדתנן בתמיד נשחט (ד' נח.) נשחט בשמונה ומחצה וקרב בתשע ומחצה והתם מפרש טעמא: פלג מנחה אחרונה – חלק את ב' שעות ומחצה הנותרים ביום ותמצא פלג אחרון של מנחה מי"א שעות חסר רביע ולמעלה: דאי לא תימא הכי – דמודה רבי יוסי ברבי חנינא דרבנן אסמכינהו אקרבנות: תפלת המוספין מאן תקנה – אלא ע"כ רבנן אסמכינהו אקרבנות וכי עיינו במוספין ולא מצאו תפלה כנגדה עמדו הם ותקנוה: עד ועד בכלל – לרבי יהודה הוא דקא בעי דאילו לרבנן עד ולא עד בכלל:
רבנן: טעה ולא התפלל מנחה בערב שבת — מתפלל בליל שבת שתים. טעה ולא התפלל מנחה בשבת — מתפלל במוצאי שבת שתים של חול. מבדיל בראשונה, ואינו מבדיל בשניה. ואם הבדיל בשניה ולא הבדיל בראשונה — שניה עלתה לו, ראשונה לא עלתה לו. למימרא דכיון דלא אבדיל בקמייתא כמאן דלא צלי דמי, ומהדרינן ליה? ורמינהו: טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים ושאלה בברכת השנים — מחזירין אותו. הבדלה ב״חונן הדעת״ אין מחזירין אותו, מפני שיכול לאומרה על הכוס! קשיא. איתמר, רבי יוסי ברבי חנינא אמר: תפלות אבות תקנום. רבי יהושע בן לוי אמר: תפלות כנגד תמידין תקנום. תניא כוותיה דרבי יוסי ברבי חנינא, ותניא כוותיה דרבי יהושע בן לוי. תניא כוותיה דרבי יוסי ברבי חנינא: אברהם תקן תפלת שחרית, שנאמר: ״וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם״, ואין ״עמידה״ אלא תפלה, שנאמר: ״ויעמד פינחס ויפלל״. יצחק תקן תפלת מנחה, שנאמר ״ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב״, ואין ״שיחה״ אלא תפלה, שנאמר ״תפלה לעני כי יעטף ולפני ה׳ ישפך שיחו״. יעקב תקן תפלת ערבית, שנאמר: ״ויפגע במקום וילן שם״, ואין ״פגיעה״ אלא תפלה, שנאמר: ״ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי״ ותניא כוותיה דרבי יהושע בן לוי: מפני מה אמרו תפלת השחר עד חצות — שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד חצות. ורבי יהודה אומר: עד ארבע שעות שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד ארבע שעות. ומפני מה אמרו תפלת המנחה עד הערב — שהרי, תמיד של בין הערבים קרב והולך עד הערב. רבי יהודה אומר: עד פלג המנחה, שהרי תמיד של בין הערבים קרב והולך עד פלג המנחה. ומפני מה אמרו תפלת הערב אין לה קבע — שהרי אברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב, קרבים והולכים כל הלילה. ומפני מה אמרו של מוספין כל היום — שהרי קרבן של מוספין קרב כל היום. רבי יהודה אומר: עד שבע שעות, שהרי קרבן מוסף קרב והולך עד שבע שעות. ואיזו היא מנחה גדולה משש שעות ומחצה ולמעלה. ואיזו היא מנחה קטנה מתשע שעות ומחצה ולמעלה. איבעיא להו: רבי יהודה, פלג מנחה קמא קאמר או פלג מנחה אחרונה קאמר? תא שמע דתניא, רבי יהודה אומר: פלג המנחה אחרונה אמרו, והיא אחת עשרה שעות חסר רביע. נימא תיהוי תיובתיה דרבי יוסי ברבי חנינא? אמר לך רבי יוסי ברבי חנינא: לעולם אימא לך, תפלות, אבות תקנום, ואסמכינהו רבנן אקרבנות. דאי לא תימא הכי, תפלת מוסף לרבי יוסי ברבי חנינא מאן תקנה. אלא תפלות אבות תקנום, ואסמכינהו רבנן אקרבנות. רבי יהודה אומר עד ארבע שעות. איבעיא להו: עד ועד בכלל, או דילמא עד ולא עד בכלל?! תא שמע רבי יהודה אומר: עד פלג המנחה. אי אמרת בשלמא עד ולא עד בכלל — היינו דאיכא בין רבי יהודה לרבנן. אלא אי אמרת עד ועד בכלל, רבי יהודה
ברכות כו: