הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
לט:מסכת ברכות39b
אלא אמר רבא מברך ואח"כ בוצע – וגומר כל הברכה ואח"כ מפריש הפרוסה דכליא ברכה אפת שלם: פתיתין ושלמין אמר רב הונא – אם רצה מברך על הפתיתין ואם הפתיתין גדולים מן השלמין צריך לברך עליהן: כתנאי – הא דאמרת פרוסה של חטין ושלמה של שעורין כו' תנאי היא: אבל לא חצי בצל גדול – ואע"פ שיש בו יותר מקטן שלם: במקום שיש כהן – ונותנו לו מיד: במקום שאין כהן – צריך לישראל שיצניענו עד שימצא כהן ליתנו לו וחצי בצל אין מתקיים: יוצא ידי שניהן – ידי מחלוקת של רב הונא ורבי יוחנן: מניח פרוסה תחת השלמה – ונמצאו שתיהן בידו ובוצע או משתיהן או מן השלמה: לחם עוני כתיב – ודרכו של עני בפרוסה לפיכך צריך שיראה כבוצע מן הפרוסה: אכולה שירותא – פרוסה גדולה שהיה די לו לכל הסעודה בשבת: ריפתא דערובא – שערבו בו אתמול ערובי חצירות:
אמר רבא: מברך ואחר כך בוצע. נהרדעי עבדי כרבי חייא ורבנן עבדי כרבא. אמר רבינא: אמרה לי אם, אבוך עביד כרבי חייא, דאמר רבי חייא: צריך שתכלה ברכה עם הפת. ורבנן עבדי כרבא. והלכתא כרבא, דאמר מברך ואחר כך בוצע. איתמר: הביאו לפניהם פתיתין ושלמין, אמר רב הונא: מברך על הפתיתין ופוטר את השלמין. ורבי יוחנן אמר: שלמה מצוה מן המובחר. אבל פרוסה של חטין ושלמה מן השעורין, דברי הכל מברך על הפרוסה של חטין, ופוטר את השלמה של שעורין. אמר רבי ירמיה בר אבא כתנאי: תורמין בצל קטן שלם, אבל לא חצי בצל גדול. רבי יהודה אומר: לא כי, אלא חצי בצל גדול. מאי לאו בהא קמיפלגי, דמר סבר חשוב עדיף, ומר סבר שלם עדיף. היכא דאיכא כהן, כולי עלמא לא פליגי דחשוב עדיף. כי פליגי דליכא כהן. דתנן: כל מקום שיש כהן — תורם מן היפה, וכל מקום שאין כהן — תורם מן המתקיים. רבי יהודה אומר: אין תורם אלא מן היפה. אמר רב נחמן בר יצחק: וירא שמים יוצא ידי שניהן, ומנו? — מר בריה דרבינא, דמר בריה דרבינא מניח פרוסה בתוך השלמה ובוצע. תני תנא קמיה דרב נחמן בר יצחק: מניח הפרוסה בתוך השלמה ובוצע ומברך. אמר ליה: מה שמך? אמר ליה: שלמן. אמר ליה: שלום אתה ושלמה משנתך, ששמת שלום בין התלמידים. אמר רב פפא: הכל מודים בפסח, שמניח פרוסה בתוך שלמה ובוצע. מאי טעמא? — ״לחם עני״ כתיב. אמר רבי אבא ובשבת חייב אדם לבצוע על שתי ככרות. מאי טעמא? — ״לחם משנה״ כתיב. אמר רב אשי: חזינא ליה לרב כהנא דנקיט תרתי ובצע חדא. רבי זירא הוה בצע אכולא שירותא. אמר ליה רבינא לרב אשי: והא קא מתחזי כרעבתנותא. אמר [ליה]: כיון דכל יומא לא קעביד הכי, והאידנא קא עביד — לא מתחזי כרעבתנותא. רב אמי ורב אסי כי הוה מתרמי להו ריפתא דערובא מברכין עליה ״המוציא לחם מן הארץ״. אמרי: הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא, נעביד ביה מצוה אחריתי.
ברכות לט: