הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קיט:מסכת פסחים119b
לכפול - כל ההלל: מתני' מפטירין - לשון הנפטר מחבירו כשנפטרין מן הסעודה מביאין מיני המתיקה: גמ' ארדילאי לי כגון אני שרגיל לאכול כמהין ופטריות לאחר סעודתי: כופל דברים - מעט היה כופל כגון מברוך הבא ולמטה: נון בנו וגו' - ממשפחת אפרים בן יוסף חשיב ואזיל עד יהושע ולא משכח ברא ליהושע: מתני' מפטירין - לשון הנפטר מחבירו כשנפטרין מן הסעודה מביאין מיני המתיקה: גמ' ארדילאי לי כגון אני שרגיל לאכול כמהין ופטריות לאחר סעודתי: וגוזליא לאבא - לרב שהיה רגיל לאכול גוזלים לאחר סעודתו ולשון אפיקומן הוציאו והביאו מיני מתיקה: אין מפטירין אחר מצה אפיקומן - שצריך לאכול מצה בגמר הסעודה זכר למצה הנאכלת עם הפסח וזו היא מצה הבצועה שאנו אוכלין באחרונה לשם חובת מצה אותה שלאחר אכילה ועל כרחינו אנו מברכין על אכילת מצה בראשונה (הואיל ו) [אע"פ שאינה] באה לשם חובה כדאמר רב חסדא לעיל (פסחים דף קטו.) גבי מרור דלאחר שמילא כריסו הימנו היאך חוזר ומברך עליו הכי נמי גבי מצה הלכך תרוייהו מברך ברישא והדר אכיל מצה באחרונה בלא ברכה אבל לא מרור דלאו חובה הוא:
— יכפול, לפשוט — יפשוט, לברך אחריו — יברך, הכל כמנהג המדינה. אמר אביי: לא שנו אלא לאחריו, אבל לפניו — [מצוה] לברך. דאמר רב יהודה אמר שמואל: כל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן. מאי משמע דהאי ״עובר״ לישנא דאקדומי הוא? אמר רבי נחמן בר יצחק, דכתיב: ״וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבור את הכושי״. אביי אמר, מהכא: ״והוא עבר לפניהם״. איכא דאמרי מהכא: ״ויעבור מלכם לפניהם וה׳ בראשם״. תניא: רבי כופל בה דברים, רבי אלעזר בן פרטא מוסיף בה דברים. מאי מוסיף? אמר אביי: מוסיף לכפול מ״אודך״ למטה. דרש רב עוירא, זימנין אמר ליה משמיה דרב אמי וזימנין אמר ליה משמיה דרב אסי: מאי דכתיב: ״ויגדל הילד ויגמל״ — עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמל חסדו לזרעו של יצחק. לאחר שאוכלין ושותין נותנין לו לאברהם אבינו כוס של ברכה לברך, ואומר להן: איני מברך, שיצא ממני ישמעאל. אומר לו ליצחק: טול וברך. אומר להן: איני מברך, שיצא ממני עשו. אומר לו ליעקב: טול וברך. אומר להם: איני מברך, שנשאתי שתי אחיות בחייהן, שעתידה תורה לאוסרן עלי. אומר לו למשה: טול וברך. אומר להם: איני מברך, שלא זכיתי ליכנס לארץ ישראל, לא בחיי ולא במותי. אומר לו ליהושע: טול וברך, אומר להן: איני מברך, שלא זכיתי לבן, דכתיב: ״יהושע בן נון״, ״נון בנו יהושע בנו״. אומר לו לדוד: טול וברך. אומר להן: אני אברך, ולי נאה לברך, שנאמר: ״כוס ישועות אשא ובשם ה׳ אקרא״. מתני׳ אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן. גמ׳ מאי אפיקומן? אמר רב: שלא יעקרו מחבורה לחבורה. ושמואל אמר: כגון אורדילאי לי וגוזלייא לאבא. ורב חנינא בר שילא ורבי יוחנן (אמר) [אמרו]: כגון תמרים קליות ואגוזים. תניא כוותיה דרבי יוחנן: אין מפטירין אחר הפסח כגון תמרים קליות ואגוזים. אמר רב יהודה אמר שמואל: אין מפטירין אחר מצה אפיקומן. תנן: אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן. אחר הפסח הוא דלא, אבל לאחר מצה — מפטירין! לא מיבעיא קאמר: לא מיבעיא אחר מצה — דלא נפיש טעמייהו, אבל לאחר הפסח, דנפיש טעמיה ולא מצי עבוריה — לית לן בה, קמשמע לן. נימא מסייע ליה: הסופגנין והדובשנין והאיסקריטין, אדם ממלא כריסו מהן, ובלבד שיאכל כזית מצה באחרונה. באחרונה אין,
פסחים קיט: