הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קיג.מסכת פסחים113a
גזייתא - כשמהלכים במבואות שבילי כרמים וסוסיהן משתמטין מכאן ובורחין ביישוב אתו ודברי להו: שראשה אסיא - רופא ואמרי לה ת"ח ותרוייהו חד טעמא: סוסיא - משום דהוא נטירותא בקרתא מאויבים ומגנבים: ולא תינסב תרי - נשים שמא תתיעצנה עליך רעה: נסיב תלת - שאם תתיעצנה השלישית מגלה לך: פשוט נבילתא - הפשט עורה: סלקת לאיגרא שירותך בהדך - כשתצא לדרך אפי' קרובה צא ומזונותיך עמך: מאה קרי בזוזי תותי כנפיך להוו - אפילו המזונות בזול אעפ"כ הוציאם עמך: לא תשתי סמא - לא תלמד לשתות סמים מפני שתקבע להון ווסת ויהא לבך שואלך ותפזר מעות. ל"א לא תהא רגיל לשתות סממנים כדאמר (לעיל פסחים מב:): (כולהו שקייני) דמעלי להאי קשה להאי: לא תשוור ניגרא - פסיעה גסה שנוטלת מאור עינים: ולא תעקר ככא - שן ממש משום חולי: דמלכותייהו אחורי אודנייהו קיימי - כלומר עתידין לגדל ותגדל אימתן וינקמו ממך: אדחלא על כרעך זבינך זבין - בעוד שהחול על רגליך כשבאת מן הדרך מכור מה שהבאת כדי שתחזור ותקנה ותביא: שרי כיסך ופתח שקך - כלומר תקבל תחלה המעות ותנם בכיסך ואח"כ פתח השק ותן התבואה ללוקחים: קבא מארעא ולא כורא מאיגרא - כלומר טוב לילך למקום קרוב ולהשתכר מעט מלהשתכר הרבה במדינת הים: תמרי בחלוזך לבי סודנא רהוט - אם יש לך תמרים באותו כלי שנותנים בו תמרים רוץ מיד לבית עושה שכר לעשות מהן שכר שאם תמתין תאכלם בין כך ובין כך ותפסיד: מאי סודנא - למה נקרא שם השכר סודנא: סוד נאה - עצה טובה שהרי מתעשרין הימנה: וגמילות חסדים - יכול לתת מתנה לעניים ולעשות צדקה וחסד: כל אגב גביא בעיא - כל דבר שצריך לכתוב שטר עליו כגון מלוה ואמנה בעייא גביא כלומר עדיין עומד הוא לגבות ויש לו טורח בו: מעות רעות - דפרע להו נהלייהו זוזא זוזא: צא באחרונה - שאם תנוס תכנס לביתך בראשונה: אל תרבה בגנות - כלומר אל תהא רגיל לעשות בית בפרהסיא במקום מגולה: משום מעשה שהיה - בדוד ובת שבע: משום ממון - שמבזבזת לו ממונך: רווק - פנוי:
נינהו, דשמטי סוסיא ואתו דברי להו. (ואמר ליה) רב לרב אסי: לא תדור במתא דלא צניף בה סוסיא ולא נבח בה כלבא. ואל תדור בעיר דריש מתא אסיא, ולא תנסיב תרתי. אי נסבת תרתי — נסיב תלת. אמר ליה רב לרב כהנא: הפוך בנבילתא ולא תיפוך במילי. פשוט נבילתא בשוקא ושקיל אגרא, ולא תימא ״כהנא אנא, וגברא רבא אנא, וסניא בי מלתא״. סלקת לאיגרא — שירותך בהדך. מאה קרי במתא בזוזא — תותי כנפיך ניהוו. אמר ליה רב לחייא בריה: לא תשתי סמא, ולא תשוור ניגרא, ולא תעקר ככא, ולא תקנא בחיויא, ולא תקנא בארמאה. תנו רבנן: שלשה אין מתקנאין בהן, ואלו הן: גוי קטן, ונחש קטן, ותלמיד קטן. מאי טעמא — דמלכותייהו אחורי אודנייהו קאי. אמר ליה רב לאיבו בריה: טרחי בך בשמעתא ולא מסתייע מילתא. תא אגמרך מילי דעלמא. אדחלא אכרעיך — זבינך זבין. כל מילי זבין ותחרט — בר מחמרא, דזבין ולא תחרט. שרי כיסיך, פתח שקיך. קבא מארעא, ולא כורא מאיגרא. תמרי בחלוזך — לבית סודנא רהוט. ועד כמה? אמר רבא: עד תלת סאה. אמר רב פפא: אי לא דרמאי שכרא לא איעתרי. איכא דאמרי, אמר רב חסדא: אי לא דרמאי שכרא לא איעתרי: מאי ״סודנא״? אמר רב חסדא: סוד נאה, וגמילות חסדים. אמר רב פפא: כל אגב — גביא בעי. כל אשראי — ספק אתי ספק לא אתי. ודאתי — מעות רעות נינהו. שלשה דברים אמר רבי יוחנן משום אנשי ירושלים: כשאתה יוצא למלחמה — אל תצא בראשונה, אלא תצא באחרונה, כדי שתכנס בראשונה. ועשה שבתך חול, ואל תצטרך לבריות. והוי משתדל עם מי שהשעה משחקת לו. שלשה דברים אמר רבי יהושע בן לוי משום אנשי ירושלים: אל תרבה בגנות, משום מעשה שהיה. בתך בגרה — שחרר עבדך ותן לה. והוי זהיר באשתך מחתנה הראשון. מאי טעמא? רב חסדא אמר: משום ערוה, רב כהנא אמר: משום ממון. הא והא איתנהו. אמר רבי יוחנן: שלשה מנוחלי העולם הבא. אלו הן: הדר בארץ ישראל, והמגדל בניו לתלמוד תורה, והמבדיל על היין במוצאי שבתות. מאי היא? דמשייר מקידושא לאבדלתא. אמר רבי יוחנן, שלשה מכריז עליהן הקדוש ברוך הוא בכל יום: על רווק הדר בכרך ואינו חוטא, ועל עני המחזיר אבידה לבעליה, ועל עשיר המעשר פירותיו בצינעה. רב ספרא רווק הדר בכרך הוה,
פסחים קיג.