הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קג:מסכת פסחים103b
קאי עלייהו - משמש עלייהו: הב וניבריך - ברכת המזון והדר אמליכו ואמרו הב ברישא ונישתי: כיון דאמריתו הב וניבריך - ברכת המזון אסחיתו דעתייכו משתיה ואסור למישתי עד לאחר ברכת המזון אלמא ברכת המזון אסוחי דעתא הוא וצריך לחזור ולברך: ואמר רב יקנ"ה - ולא בעי לברוכי ברכת היין תרי זימני חדא אקידוש וחדא אהבדלה וה"ה לתרי כסי דקידוש היום וברכת המזון: כי מטא - רבא לאבדולי במוצאי שבת ולעיל קאי אלא אגב גררא אייתינהו להנך תרתי עובדי ועובדא ראשונה בשבת הוה: קא מתלי נורא בשרגא - מדליק אבוקה בנר: א"ל - רב יעקב בר אבא למה ליה למר כולי האי הא איכא שרגא: אדעתיה דנפשיה - כלומר מעצמו אשר לא צויתיו: על שבע - מפרש להו לקמיה:
עלייהו רב ייבא סבא. אמרו ליה: הב לן וניבריך. לסוף אמרו ליה: הב לן ונישתי, אמר להו: הכי אמר רב, כיון דאמריתו הב לן וניבריך, איתסרא לכו למישתי. מאי טעמא, דאסחיתו דעתייכו. אמימר ומר זוטרא ורב אשי הוו יתבי בסעודה, וקאי עלייהו רב אחא בריה דרבא. אמימר בריך על כל כסא וכסא, ומר זוטרא בריך אכסא קמא ואכסא בתרא, רב אשי בריך אכסא קמא, ותו לא בריך. אמר להו רב אחא בר רבא: אנן כמאן נעביד? אמימר אמר: נמלך אנא. מר זוטרא אמר: אנא דעבדי כתלמידי דרב. ורב אשי אמר: לית הילכתא כתלמידי דרב, דהא יום טוב שחל להיות אחר השבת, ואמר רב: יקנ״ה. ולא היא, התם — עקר דעתיה ממשתיא, הכא — לא עקר דעתיה ממשתיא. כי מטא לאבדולי, קם שמעיה ואדליק אבוקה משרגא. אמר ליה: למה לך כולי האי, הא מנחא שרגא! אמר ליה: שמעא מדעתיה דנפשיה קא עביד. אמר ליה: אי לא שמיע ליה מיניה דמר, לא הוה עביד! אמר ליה: לא סבר ליה מר אבוקה להבדלה מצוה מן המובחר. פתח ואמר: ״המבדיל בין קודש לחול בין אור לחשך בין ישראל לעמים בין יום השביעי לששת ימי המעשה״ אמר ליה: למה לך כולי האי? והאמר רב יהודה אמר רב: ״המבדיל בין קודש לחול״ זו היא הבדלתו של רבי יהודה הנשיא? אמר ליה: אנא כהא סבירא לי, דאמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא: הפוחת לא יפחות משלש, והמוסיף לא יוסיף על שבע. אמר ליה:
פסחים קג: