הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קט.מסכת פסחים109a
קליות - קלי מחטים ישנים: חוטפין מצה - מגביהין את הקערה בשביל תינוקות שישאלו ואית דמפרש חוטפין מצה אוכלין מהר וזה הלשון עיקר מדמייתי הא דר"ע בהדה: חוץ מערבי פסחים - כדי שישנו התינוקות ביום ולא בלילה בשעת הגדה: קסתא דמורייסא - מדה שמוכרין בה את המורייס: תמנתא קדמייתא - מדה שהיתה בה כבר בטבריא: הות יתירה - על תמנתא דהשתא רביעית: ובה משערין רביעית לפסח - שהיו ממלאין אותה ומנערין אותה לתוך אותה של עכשיו עד שהיא מליאה ומים הנשארים בתמנתא הן הן רביעית: ברום אצבעים - וברום חצי אצבע ורום חומש אצבע: ברברבתא - בגודל שיש בטפח ארבע אצבעים מהן:
ואגוזין בערב פסח כדי שלא ישנו, וישאלו. אמרו עליו על רבי עקיבא שהיה מחלק קליות ואגוזין לתינוקות בערב פסח כדי שלא ישנו, וישאלו. תניא, רבי אליעזר אומר: חוטפין מצות בלילי פסחים בשביל תינוקות שלא ישנו. תניא, אמרו עליו על רבי עקיבא: מימיו לא אמר הגיע עת לעמוד בבית המדרש, חוץ מערבי פסחים וערב יום הכפורים. בערב פסח — בשביל תינוקות, כדי שלא ישנו. וערב יום הכפורים — כדי שיאכילו את בניהם. תנו רבנן: חייב אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל, שנאמר: ״ושמחת בחגך״. במה משמחם — ביין. רבי יהודה אומר: אנשים בראוי להם, ונשים בראוי להן. אנשים בראוי להם — ביין. ונשים במאי? תני רב יוסף: בבבל — בבגדי צבעונין, בארץ ישראל — בבגדי פשתן מגוהצין. תניא, רבי יהודה בן בתירא אומר: בזמן שבית המקדש קיים אין שמחה אלא בבשר, שנאמר: ״וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני ה׳ אלהיך״, ועכשיו שאין בית המקדש קיים, אין שמחה אלא ביין, שנאמר: ״ויין ישמח לבב אנוש״. אמר רבי יצחק: קסתא דמוריסא דהוה בציפורי היא הות כמין לוגא דמקדשא, ובה משערין רביעית של פסח. אמר רבי יוחנן: תמנייתא קדמייתא דהוה בטבריא הות יתירה על דא ריבעא, ובה משערין רביעית של פסח. אמר רב חסדא: רביעית של תורה אצבעים על אצבעים ברום אצבעים וחצי אצבע וחומש אצבע. כדתניא: ״ורחץ במים את כל בשרו״ — שלא יהא דבר חוצץ בין בשרו למים. ״במים״ — במי מקוה. ״את כל בשרו״ — מים שכל גופו עולה בהן, וכמה הן?
פסחים קט.