פסחים דף קב.

הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות

קב.מסכת פסחים102a
מאן תנא - להך ברייתא דקתני אע"ג דדברים הטעונין ברכה לאחריהן צריך לברך רבי יהודה היא: חברים שהיו מסובין ועקרו כו' - ולא גרסינן לשתות יין: ומקשינן אלא טעמא דבדברים הטעונין ברכה לאחריהם - משום הכי פליגי רבנן עליה דר' יהודה: הא בדברים שאין טעונין ברכה לאחריהן - אפילו רבנן מודו דצריך לברך פעם אחרת בתחלה: לימא תיהוי תיובתא דרבי יוחנן - דאמר לעיל שינוי מקום אין צריך לברך ולא מפליג בין דברים הטעונין לדברים שאינן טעונין: לאו אותביניה חדא זימנא - לעיל: ה"ג תניא כוותיה דרב חסדא חברים שהיו מסובין לשתות יין כו' - והיינו כרב חסדא דאמר דברים שטעונין ברכה לאחריהן אין צריך לברך והא בהדיא מסייעא לרב חסדא מדקתני יין אבל בההיא דלעיל לא תנא יין בהדי': ואומר עליו קידוש היום - באמצע סעודתו: ושני - מיד אומר עליו ברהמ"ז ומפסיק כדאמר ר' יהודה לעיל ומיהו הואיל והגיע עונת קידוש צריך לקדש תחלה לא גרסינן ראשון אומר עליו ברכת המזון שני אומר עליו קדושת היום:
מאןתנא עקירות, רבי יהודה, דתניא: חברים שהיו מסובין, ועקרו רגליהם לילך לבית הכנסת או לבית המדרש, כשהן יוצאין — אין טעונין ברכה למפרע, וכשהן חוזרין — אין טעונין ברכה לכתחלה. אמר רבי יהודה: במה דברים אמורים — בזמן שהניחו שם מקצת חברים, אבל לא הניחו שם מקצת חברים, כשהן יוצאין — טעונין ברכה למפרע, וכשהן חוזרין — טעונין ברכה לכתחלה. אלא טעמא דבדברים הטעונין ברכה לאחריהן במקומן, דכשהן יוצאין — אין טעונין ברכה למפרע, וכשהן חוזרין — אין טעונין ברכה לכתחלה. אבל דברים שאין טעונין ברכה לאחריהן במקומן, אפילו לרבנן, כשהן יוצאין — טעונין ברכה למפרע, וכשהן חוזרין — טעונין ברכה לכתחילה, לימא תיהוי תיובתא דרבי יוחנן! ולאו מי אותביניה חדא זימנא! נימא מהא נמי תיהוי תיובתא! אמר לך רבי יוחנן: הוא הדין דאפילו דברים שאין טעונין ברכה לאחריהם במקומן נמי אין צריכין לברך, והא דקתני ״עקרו רגליהן״, להודיעך כחו דרבי יהודה, דאפילו דברים שטעונין ברכה לאחריהן במקומן, טעמא דהניחו מקצת חברים, אבל לא הניחו מקצת חברים, כשהן יוצאין — טעונין ברכה למפרע, וכשהן חוזרין — טעונין ברכה לכתחלה. תניא כוותיה דרב חסדא: חברים שהיו מסובין לשתות יין, ועקרו רגליהן וחזרו — אין צריכין לברך. תנו רבנן: בני חבורה שהיו מסובין וקדש עליהן היום — מביאין לו כוס של יין ואומר עליו קדושת היום, ושני אומר עליו ברכת המזון, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: אוכל והולך עד שתחשך.
פסחים קב.