הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קו.מסכת פסחים106a
[ואליבא דר' יהודה - דאמר מאור ואח"כ בשמים: משום דכוס של ברכה טעון שיעור - אבל אי הוה ביה טפי מכשיעור טעמו לא פגמו]: קפיד - לקידוש והבדלה וברכת המזון אבל אם בא לשתות מכוס פגום מברך עליו ברכת היין: לקדשו - משמע משעה שמתקדש היום: אין לי אלא ביום - לקמן פריך אדרבה עיקר קדושא בלילה הוא דכניסתו היא קדושתו: קידושא רבא - בורא פרי הגפן ואהכי קרי ליה קידושא רבה דאכולהו קידושי אמרי לה: ואגיד ביה - האריך בו: עד רביעי בשבת - אבל מרביעי ולהלן גבי שבת הבא מתחשב: לענין גיטין - אמר לה ה"ז גיטך על מנת שתתני לי מאתים זוז אחר השבת או שאמר קודם השבת תתני לי: אבל לא על האור - אם לא בירך בורא מאורי האש במוצאי שבת שוב אינו מברך:
מינה: אומר שתי קדושות על כוס אחד. ושמע מינה: בית שמאי היא, ואליבא דרבי יהודה. רב אשי אמר: טעמו פגמו וכוס של ברכה צריך שיעור — חדא מילתא היא. והכי קאמר: מאי טעמא טעמו פגמו? משום דכוס של ברכה צריך שיעור. רבי יעקב בר אידי קפיד אחצבא פגימא. רב אידי בר שישא קפיד אכסא פגימא. מר בר רב אשי קפיד אפילו אחביתא פגימתא. תנו רבנן: ״זכור את יום השבת לקדשו״ — זוכרהו על היין. אין לי אלא ביום, בלילה מנין? תלמוד לומר: ״זכור את יום השבת לקדשו״. ״בלילה מנין״?! אדרבה, עיקר קדושא בלילה הוא קדיש, דכי קדיש — תחלת יומא בעי לקידושי! ותו: ״בלילה מנין תלמוד לומר: זכור את יום״, תנא מיהדר אלילה וקא נסיב ליה קרא דיממא?! הכי קאמר: ״זכור את יום השבת לקדשו״ — זוכרהו על היין בכניסתו, אין לי אלא בלילה, ביום מנין? תלמוד לומר: ״זכור את יום השבת״. ביום מאי מברך? אמר רב יהודה: ״בורא פרי הגפן״. רב אשי איקלע למחוזא, אמרו ליה: ליקדיש לן מר קידושא רבה (הבו ליה). סבר: מאי ניהו ״קידושא רבה״? אמר, מכדי כל הברכות כולן ״בורא פרי הגפן״ אמרי ברישא, אמר ״בורא פרי הגפן״ ואגיד ביה. חזייה לההוא סבא דגחין ושתי, קרי אנפשיה ״החכם עיניו בראשו״. אמרי בני רבי חייא: מי שלא הבדיל במוצאי שבת — מבדיל והולך בכל השבת כולו. ועד כמה? אמר רבי זירא: עד רביעי בשבת. כי הא דיתיב רבי זירא קמיה דרב אסי, ואמרי לה רב אסי קמיה דרבי יוחנן, ויתיב וקאמר: לענין גיטין, חדא בשבתא תרי ותלתא — בתר שבתא. ארבע וחמשא ומעלי יומא — קמי שבתא. אמר רבי יעקב בר אידי: אבל לא על האור. אמר רב ברונא אמר רב:
פסחים קו.