הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קו:מסכת פסחים106b
נטל ידיו לא יקדש - דקידושא מפסיק בין נטילה לאכילה והוי כהיסח הדעת ובעי נטילה אחריתי בתר קידושא: דחביבא ליה ריפתא - שהיה רעב מקדש אריפתא אלמא לא בעי נטילה אחריתי אלא מעיקרא משי ואכיל נהמא דקידושא: דחביבא ליה חמרא - שהיה צמא: טעם - אם אכל שוב אינו מקדש כל הלילה: אישתלי - רב ירמיה: אמרה ליה דביתהו - דרב אסי לרב אסי: והא מר לא עביד הכי - דאמר רב אסי טעם אינו מבדיל: כרביה - כרב דרב הונא משמיה דרב הוה אמר שמעתתיה:
ידיו לא יקדש. אמר להו רב יצחק בר שמואל בר מרתא: אכתי לא נח נפשיה דרב שכחנינהו לשמעתתיה. זמנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב, זימנין דחביבא עליה ריפתא — מקדש אריפתא. זימנין דחביבא ליה חמרא — מקדש אחמרא. אמר רב הונא אמר רב: טעם אינו מקדש. בעא מיניה רב חנא בר חיננא מרב הונא: טעם מהו שיבדיל? אמר ליה, אני אומר: טעם — מבדיל, ורב אסי אמר: טעם — אינו מבדיל. רב ירמיה בר אבא איקלע לבי רב אסי, אישתלי וטעים מידי, הבו ליה כסא ואבדיל. אמרה ליה דביתהו: והא מר לא עביד הכי! אמר לה: שבקיה, כרביה סבירא ליה. אמר רב יוסף אמר שמואל: טעם — אינו מקדש, טעם — אינו מבדיל. ורבה אמר רב נחמן אמר שמואל: טעם — מקדש, וטעם — מבדיל.
פסחים קו: