הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
ק:מסכת פסחים100b
כך מפסיקין להבדלה - אם היו מסובין בשבת עד הלילה מפסיקין אכילתן ומבדילין: איקלע לבי ריש גלותא - והיו מסובין על השולחן בערב שבת וקידש עליהן היום ופרס מפה וקידש: אין מביאין את השולחן - לאכול משקדש היום אא"כ קידש: ואם הביא - קודם לכן אי נמי אין מביאין את השולחן בערב הפסח אפילו מבעוד יום אא"כ קידש כדאמרן דאפי' רבי יוסי מודה בערב הפסח: ידי יין לא יצאו - שאם יש להם יין לשתות בביתם חייבין לברך בורא פרי הגפן שאינם פטורין בברכת הכוס (על שתיית) יין בלא ברכה מאחר שעקרו ממקומן:
מפסיקין להבדלה. מאי מפסיקין — לאו לעקירת שולחן? לא, למפה. רבה בר רב הונא איקלע לבי ריש גלותא, אייתו תכא קמיה, פרס מפה וקידש. תניא נמי הכי: (ושוין) שאין מביאין את השולחן אלא אם כן קידש, ואם הביא — פורס מפה ומקדש. תני חדא: שוין שאין מתחילין, ותניא אידך: שוין שמתחילין. בשלמא הא דתניא שוין שאין מתחילין — משכחת לה בערב הפסח, אלא הא דתניא שוין שמתחילין — אימת? אי נימא בערב שבת — הא מיפלג פליגי! לא קשיא: כאן — קודם תשעה, כאן — לאחר תשעה. אותם בני אדם שקידשו בבית הכנסת, אמר רב: ידי יין לא יצאו, ידי קידוש יצאו. ושמואל אמר:
פסחים ק: