הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קז:מסכת פסחים107b
או דילמא סמוך למנחה קטנה - בתשע שעות כשהוא מאוחר בפרק תמיד (לעיל פסחים דף נט.): ומשום מצה - שיכנס לה כשהוא תאוה: אגריפס המלך - לא היה אוכל עד תשע שעות: אי אמרת בשלמא סמוך למנחה קטנה היינו רבותיה - דאע"ג דעדיין לא אכל וזמן איסוריה אכתי לא מטא בשעה תשיעית עד לאחר תשע אפ"ה לא יאכל משום דמשיך ליה עד זמן איסורא יתענה ולא יאכל: אלא אי אמרת - ממנחה גדולה ואילך אסור מאי רבותיה דאגריפס והא כבר חל זמן איסוריה משש שעות ואילך וצריכא למימר דאסור בתמיה דאטו משום דלא אכל בעי למיעבד איסורא ונשרי למיכל מתחלת תשע: אבל - יכול אדם לטבול ולאכול מיני תרגימא פירות והאי דנקט מטביל לפי שמאכלם על ידי טיבול: בירקי - היה אוכל ירק מן המנחה ולמעלה לפי שאין משביע: בבני מעים - הואיל ועסוק בסעודה יכול הוא לאכול בבני מעים מה שדרך השמש לאכול רשאי הוא לעשות כן מן המנחה ולמעלה דהואיל והוא עסוק בהן מצער ליה אי לא אכיל ואי אכיל לא משבעו ליה: נירו לכם ניר - כשאתם טורחים תטרחו בדבר שאתם יכולין ליהנות ממנו ושמש זה שעוסק בסעודה ובית המטבחים אם אינו נהנה מצער ליה:
לאימנועי מלמיעבד פסחא. או דילמא, סמוך למנחה קטנה תנן — ומשום מצה, דילמא אתי למיכלה למצה אכילה גסה. אמר רבינא, תא שמע: אפילו אגריפס המלך שהוא רגיל לאכול בתשע שעות — אותו היום לא יאכל עד שתחשך. אי אמרת בשלמא סמוך למנחה קטנה תנן, היינו רבותיה דאגריפס. אלא אי אמרת סמוך למנחה גדולה תנן, מאי רבותיה דאגריפס? חל איסור עליה מעיקרא! אלא סמוך למנחה קטנה תנן. סוף סוף מאי רבותיה דאגריפס, הא מטיא ליה זמן איסורא! מהו דתימא תשע שעות לאגריפס כארבע שעות דידן דמי, קא משמע לן. אמר רבי (יוסי): אבל מטביל הוא במיני תרגימא. רבי יצחק מטביל בירקי. תניא נמי הכי: השמש מטביל בבני מעיין ונותנן לפני האורחים. ואף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר, שנאמר: ״נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים״. רבא הוה שתי חמרא כולי מעלי יומא דפיסחא, כי היכי דניגרריה לליביה דניכול מצה טפי לאורתא. אמר רבא: מנא אמינא לה דחמרא מיגרר גריר, דתנן:
פסחים קז: