הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קיח:מסכת פסחים118b
ואקדיח מבחוץ - לשרוף את הזורקים אותן לתוך האור דכתיב (דניאל ג) גובריא אילך די הסיקו לשדרך מישך ועבד נגו קטיל הימון שביבא דנורא: ואמת ה' לעולם - שקיים לי דברו ושמר לי הבטחתו שהבטיחני להציל מבני בניו של אברהם: שנתן לו רבו מתנה - פרנסה לדגים: ה"ג כיון דנחיתו כוכבי שמיא עלייהו נחיתו לאקורי נפשייהו בנחל קישון: ואמת ה' לעולם - ששילם לנו מתנותינו מחיל פרעה להתפרנס ממנו: שמוני בניך - מרוב חטאותם בגלות: כחולדה זו שדרה בעיקרי בתים - והיינו עקרת הבית: אומות העולם מאי עבידתייהו - לשבוחי משום דגבר עלינו חסדו הא עלן לשבוחי: אגבורות ונפלאות - דחזיתו שעשה לי: וקנה - עדת ישראל בין הקנים ביער: חזיר מיער - זה אדום שכתוב בה (שם ז) אכלה ומדקה ושארא ברגלה רפסה וזה דרכו של חזיר: שכל מעשיה נכתבים בקולמוס אחד - כלו' פה אחד להם להרע: מתרפס - מתיר פס פושט יד: ברצי - כלומר מתנים עם ישראל לעשות רצונם בשוחד שהם מקבלים ואין מקיימין דבריהם:
מבחוץ, ואעשה נס בתוך נס. אמר לו הקדוש ברוך הוא: רד! באותה שעה פתח גבריאל ואמר: ״ואמת ה׳ לעולם״. רבי נתן אומר: ״ואמת ה׳ לעולם״ — דגים שבים אמרוהו, כדרב הונא. דאמר רב הונא: ישראל שבאותו הדור מקטני אמנה היו, וכדדרש רבה בר מרי: מאי דכתיב ״וימרו על ים בים סוף״ — מלמד שהמרו ישראל באותה שעה ואמרו: כשם שאנו עולין מצד אחד, כך מצריים עולים מצד אחר. אמר לו הקדוש ברוך הוא לשר של ים: פלוט אותן ליבשה! אמר לפניו: רבונו של עולם, כלום יש עבד שנותן לו רבו מתנה וחוזר ונוטל ממנו? אמר לו: אתן לך אחד ומחצה שבהן. אמר לו: רבונו של עולם, יש עבד שתובע את רבו? אמר לו: נחל קישון יהא לי ערב. מיד פלט אותן ליבשה ובאו ישראל וראו אותן. שנאמר: ״וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים״. מאי אחד ומחצה שבהן? דאילו בפרעה כתיב: ״שש מאות רכב בחור״, ואילו בסיסרא כתיב: ״תשע מאות רכב ברזל״. כי אתא סיסרא [אתא עלייהו בדקרי דפרזלא, הוציא הקדוש ברוך הוא עליהם כוכבים ממסילותם, דכתיב:] ״מן שמים נלחמו הכוכבים״. כיון דנחיתו כוכבי שמים עלייהו, אקדירו הני דקרי דפרזלא. נחיתו לאקרורי למיסחי נפשייהו בנחל קישון, אמר לו הקדוש ברוך הוא לנחל קישון: לך והשלם ערבונך. מיד גרפם נחל קישון והשליכן לים, שנאמר: ״נחל קישון גרפם נחל קדומים״, מאי ״נחל קדומים״? נחל שנעשה ערב מקדם. באותה שעה פתחו דגים של ים ואמרו: ״ואמת ה׳ לעולם״. אמר רבי שמעון בן לקיש, מאי דכתיב: ״מושיבי עקרת הבית״ — אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, שמוני בניך כחולדה זו הדרה בעיקרי בתים. דרש רבא, מאי דכתיב: ״אהבתי כי ישמע ה׳״ — אמרה כנסת ישראל: רבונו של עולם אימת אני אהובה לפניך — בזמן שתשמע קול תחנוני. ״דלותי ולי יהושיע״ — אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, אף על פי שדלה אני במצות, לך אני ולי נאה להושיע. אמר רב כהנא: כשחלה רבי ישמעאל ברבי יוסי, שלח לו רבי: אמור לנו שנים ושלשה דברים שאמרת לנו משום אביך. שלח לו: כך אמר אבא, מאי דכתיב: ״הללו את ה׳ כל גוים״, אומות העולם מאי עבידתייהו? הכי קאמר: ״הללו את ה׳ כל גוים״ אגבורות ונפלאות דעביד בהדייהו, כל שכן אנו ד״גבר עלינו חסדו״. ועוד: עתידה מצרים שתביא דורון למשיח. כסבור, אינו מקבל מהם. אמר לו הקדוש ברוך הוא למשיח: קבל מהם! אכסניא עשו לבניי במצרים. מיד: ״יאתיו חשמנים מני מצרים״. נשאה כוש קל וחומר בעצמה: ומה הללו שנשתעבדו בהן כך, אני שלא נשתעבדתי בהן לא כל שכן. אמר לו הקדוש ברוך הוא: קבל מהם. מיד ״כוש תריץ ידיו לאלהים״. נשאה מלכות (רומי) הרשעה קל וחומר בעצמה: ומה הללו שאין אחיהן כך, אנו שאנו אחיהן — לא כל שכן?! אמר לו הקדוש ברוך הוא לגבריאל: ״גער חית קנה״ — געור חיה וקנה לך עדה. דבר אחר: ״געור חית קנה״ שדרה בין הקנים, דכתיב: ״יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה״. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: געור בחיה שכל מעשיה נכתבין בקולמוס אחד. ״עדת אבירים בעגלי עמים״ — ששחטו אבירים כעגלים שאין להם בעלים. ״מתרפס ברצי כסף״ — שפושטין יד לקבל ממון, ואין עושין רצון בעלים. ״פיזר עמים קרבות יחפצון״ — מי גרם להם לישראל שיתפזרו לבין אומות העולם? קריבות שהיו חפצין בהן. ועוד שלח לו: שלש מאות וששים וחמשה שווקים בכרך גדול של רומי, וכל אחד ואחד (היו) [יש] בו שלש מאות וששים וחמשה בירניות, וכל בירנית ובירנית (היו בו) [יש בה] שלש מאות וששים וחמשה מעלות, וכל מעלה ומעלה (היו בו) [יש בה] כדי לזון את כל העולם כולו. אמר רבי (ישמעאל) [שמעון ברבי] לרבי, ואמרי לה (ל)רבי ישמעאל בר יוסי [לרבי]: הני למן? לך ולחברך ולחברותך, שנאמר: ״סחרה ואתננה קודש לה׳ לא יאצר ולא יחסן כי ליושבים לפני ה׳ יהיה וגו׳״. מאי ״לא יאצר״? תני רב יוסף: ״לא יאצר״ — זה בית אוצר, ״ולא יחסן״ — זה בית גניזה. מאי ״כי ליושבים לפני ה׳״? אמר רבי אלעזר:
פסחים קיח: