הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קא.מסכת פסחים101a
אין קידוש אלא במקום סעודה - ואם קידש ולא סעד לא יצא ידי קידוש: ממקום למקום - מבית לעליה לא צריך לחזור ולקדש אם קידש שבת בבית והלך לאכול בעליה: דילמא מיתעקרא לכו שרגא - ולא תאכלו ואפי' אתם הולכים לישן בלא אכילה בקידושא דהכא לא נפקיתו ידי קידוש (היום) דאין קדוש כו': כל מילי דמר - רבה: כחומרו דרב הוה עביד - בר מהני תלת דעביד לקולא כשמואל: כקולי דרב - כגון קידוש לא עביד: ה"ג ורבי יוחנן אמר אף ידי יין נמי יצאו: אחד שינוי יין - שהביאו לו יין מחבית אחרת:
ידי קידוש לא יצאו. אלא לרב, למה ליה לקדושי בביתיה? כדי להוציא בניו ובני ביתו. ושמואל, למה לי לקדושי בבי כנישתא? לאפוקי אורחים ידי חובתן, דאכלו ושתו וגנו בבי כנישתא. ואזדא שמואל לטעמיה, דאמר שמואל: אין קידוש אלא במקום סעודה. סבור מינה: הני מילי מבית לבית, אבל ממקום למקום בחד ביתא — לא. אמר להו רב ענן בר תחליפא: זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דשמואל, ונחית מאיגרא לארעא והדר מקדש. ואף רב הונא סבר אין קידוש אלא במקום סעודה. דרב הונא קדיש, ואיתעקרא ליה שרגא, ועיילי ליה למניה לבי גנניה דרבה בריה דהוה שרגא וקדיש וטעים מידי, אלמא קסבר: אין קידוש אלא במקום סעודה. ואף רבה סבר אין קידוש אלא במקום סעודה. דאמר אביי: כי הוינא בי מר, כי הוה מקדש אמר לן: טעימו מידי, דילמא אדאזליתו לאושפיזא מתעקרא לכו שרגא ולא מקדש לכו בבית אכילה, ובקידושא דהכא לא נפקיתו, דאין קידוש אלא במקום סעודה. איני?! והאמר אביי: כל מילי דמר הוה עביד כרב, לבר מהני תלת דעביד כשמואל: מתירין מבגד לבגד. ומדליקין מנר לנר. והלכה כרבי שמעון בגרירה. דתניא, רבי שמעון אומר: גורר אדם מטה כסא וספסל בשבת, ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ. כחומרי דרב הוה עביד, כקולי דרב לא הוה עביד. ורבי יוחנן אמר: אף ידי יין נמי יצאו. ואזדא רבי יוחנן לטעמיה, דאמר רבי חנין בר אביי אמר רבי פדת אמר רבי יוחנן: אחד שינוי יין,
פסחים קא.