הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
צד:מסכת סנהדרין94b
על ידי שליח - דהיינו בזוי יותר אף הקב"ה נפרע ע"י שליח ונתבייש יותר: כתיב מרום קצו - בישעיה: וכתיב מלון קיצו - במלכים. מרום קיצו משמע דירה של מטה כדכתיב (ירמיהו י״ז:י״ב) מרום מראשון מקום מקדשנו מלון קיצו משמע דירה של מעלה בית מלונו: ה' אמר אלי עלה אל הארץ וגו' מאי היא - היכי אמר לו הקב"ה להשחית: יען כי מאס העם הזה וגו' - ומשוש את רצין ובן רמליהו ואתרעו להשחית' ברצין ובר רמליהו: מארת ה' - שלא נשבע מכל מה שהיה אוכל: ליטרא ירק - במדה: ועלה על כל אפיקיו - שאמר לו הקב"ה עלה והשחת: מ"ט - מאחר שברשות הלך שנביא נתנבא עליו מאי טעמא איענש: כי לא מועף לאשר מוצק לה - לא נמסר עמו של חזקיה שהוא עיף בתורה ביד סנחריב המציק לו: כעת הראשון הקל ארצה זבולון וארצה נפתלי וגו' לא כראשונים - עשרת השבטים שהקלו מעליהם עול תורה אבל אחרונים עמו של חזקיה הכבידו עליהם עול תורה והיינו דכתיב האחרון הכביד דרך הים עבר הירדן גליל הגוים ראויין הללו לעשות להם נס כיוצאי מצרים שעברו את הים וכדורכי הירדן: אם חוזר בו סנחריב מוטב - ואם לאו אעשה אותו גליל הגוים שמגלגל בחרפה בכל הגוים ל"א גליל לשון גללים. מ"ר: אחרי הדברים והאמת האלה - השתא משמע שהיה מדבר בחזקיהו שהיו עסוקין בתורה בא סנחריב מלך אשור ויבא ביהודה ויחן על הערים ויאמר לבקעם אליו: האי רישנא להאי פרדשנא - וכי מביאין דורון כזה לאדון כזה וכי מפני שהאמת בחזקיהו בא סנחריב: רבינא אמר מאי אחר הדברים והאמת אחר שקפץ הקב"ה ונשבע - להביא סנחריב והיינו אמת שחותמו וקיומו של הקדוש ברוך הוא אמת: ויעשה אבוס - שיהיו כלם פגרים ויאכילו סוסיהם ובהמתם בתוך עצמות הפגרים כעין אבוס: מגבת ועד אנטיפרס - מקומות שבסוף התחומים: אע"פ שאלף גפן באלף כסף - שהן יקרים שאין להם רוב כרמים אפילו הכי לשמיר ולשית יהיה שמניחין אותן לאבוד ומביירים אותן והיו עוסקין בתורה: לשלל - כל אחד ואחד לעצמו או לחלוק ביחד אותו ממון שנשאר מחיל סנחריב ל"א לחלוק לאחרים מה שאנו שוללים אבל אנו אסורים באותו שלל שממון שבזזו מעשרת השבטים מעורב בו דאיכא משום גזל: כמשק גבים שוקק בו - השקאה של צינורות שמזלפין בהם מים נובעין השקו באותו ממון וטיהרתו דמה צינורות הללו מעלין את האדם מטומאה לטהרה ע"י טבילה אף ממונם וכו' משק שו"ן בלע"ז: בא על עית וגו' - ומתרגמינן ומני רבני משרייתיה: עברו מעברה גבע מלון לנו וגו' יושבי הגבים העיזו - ולא קא חשיב עוד היום בנוב לעמוד דההוא לאו מסע הוא אלא כדאמרינן לקמן אותו היום נשתייר מעונה של נוב: הני טובא הוי - די"ב הוא דאיכא: נביא הוא - קרא דצהלי קולך בת גלים הקשיבי לישה דחשיבנא ביה תלתא בת גלים לישה ענתות הנהו לאו מן חושבנא נינהו דנביא הוא דקאמר להו לישראל וכו': מהאי לא תסתפי - שתנצל מידו היינו דכתיב צהלי קולך אלא אסתפי מנבוכדנצר שנמשל לליש דכתיב ביה עלה אריה מסובכו והיינו דקאמר הקשיבי לישה:
ידי שליח, נפרע הקדוש ברוך הוא ממנו על ידי שליח. פרעה, דכתיב ביה: ״מי ה׳ אשר אשמע בקלו״, נפרע הקדוש ברוך הוא ממנו בעצמו, דכתיב: ״וינער ה׳ את מצרים בתוך הים״, וכתיב: ״דרכת בים סוסיך וגו׳״. סנחריב, דכתיב: ״ביד מלאכיך חרפת ה׳״, נפרע הקדוש ברוך הוא ממנו על ידי שליח, דכתיב: ״ויצא מלאך ה׳ ויך במחנה אשור מאה שמונים וחמשה אלף וגו׳״. רבי חנינא בר פפא רמי: כתיב ״מרום קצו״, וכתיב ״מלון קצו״. אמר אותו רשע: בתחלה אחריב דירה של מטה, ואחר כך אחריב דירה של מעלה. אמר רבי יהושע בן לוי: מאי דכתיב ״עתה המבלעדי ה׳ עליתי על המקום הזה להשחתו ה׳ אמר אלי עלה על הארץ הזאת והשחיתה״. מאי היא? דשמע לנביא דקאמר: ״יען כי מאס העם הזה את מי השלח ההולכים לאט ומשוש את רצין ובן רמליהו״. אמר רב יוסף: אלמלא תרגומא דהאי קרא, לא הוה ידענא מאי קאמר. ״חלף דקץ עמא הדין במלכותא דבית דוד, דמדבר להון בנייח, כמי שילוחא דנגדין בנייח, ואיתרעיאו ברצין ובר רמליה״. אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב ״מארת ה׳ בבית רשע ונוה צדיקים יברך״? ״מארת ה׳ בבית רשע״ – זה פקח בן רמליהו, שהיה אוכל ארבעים סאה גוזלות בקינוח סעודה. ״ונוה צדיקים יברך״ – זה חזקיה מלך יהודה, שהיה אוכל ליטרא ירק בסעודה. ״ולכן הנה ה׳ מעלה עליהם את מי הנהר העצומים והרבים את מלך אשור״, וכתיב: ״וחלף ביהודה שטף ועבר עד צואר יגיע״. אלא מאי טעמא איעניש? נביא אעשרת השבטים איתנבי, איהו יהיב דעתיה על כולה ירושלם. בא נביא ואמר לו: ״כי לא מועף לאשר מוצק לה״. אמר רבי אלעזר בר ברכיה: אין נמסר עם עייף בתורה ביד מי המציק לו. מאי ״כעת הראשון הקל ארצה זבולן וארצה נפתלי והאחרון הכביד דרך הים עבר הירדן גליל הגוים״? לא כראשונים שהקלו מעליהם עול תורה, אבל אחרונים שהכבידו עליהן עול תורה. וראויין הללו לעשות להם נס כעוברי הים וכדורכי הירדן. אם חוזר בו – מוטב, ואם לאו – אני אעשה לו גליל בגוים. ״אחרי הדברים והאמת האלה בא סנחריב מלך אשור ויבא ביהודה ויחן על הערים הבצרות ויאמר לבקעם אליו״. האי רישנא להאי פרדשנא? ״אחרי הדברים והאמת״, אחר מאי? אמר רבינא: לאחר שקפץ הקדוש ברוך הוא ונשבע, ואמר: אי אמינא ליה לחזקיה מייתינא ליה לסנחריב ומסרנא ליה בידך, השתא אמר: לא הוא בעינא ולא ביעתותיה בעינא. מיד קפץ הקדוש ברוך הוא ונשבע: דמייתינא ליה, שנאמר: ״נשבע ה׳ צבאות לאמר אם לא כאשר דמיתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום. לשבר אשור בארצי ועל הרי אבוסנו וסר מעליהם עלו וסבלו מעל שכמו יסור״. אמר רבי יוחנן: אמר הקדוש ברוך הוא: יבא סנחריב וסיעתו ויעשה אבוס לחזקיהו ולסיעתו. ״והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועלו מעל צוארך וחבל על מפני שמן״. אמר רבי יצחק נפחא: חובל עול של סנחריב מפני שמנו של חזקיהו, שהיה דולק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. מה עשה? נעץ חרב על פתח בית המדרש, ואמר: כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב זו. בדקו מדן ועד באר שבע, ולא מצאו עם הארץ. מגבת ועד אנטיפרס, ולא מצאו תינוק ותינוקת, איש ואשה, שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה. ועל אותו הדור הוא אומר: ״והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן וגו׳״, ואומר: ״והיה ביום ההוא יהיה כל מקום אשר יהיה שם אלף גפן באלף כסף לשמיר ולשית יהיה״. אף על פי שאלף גפן באלף כסף, לשמיר ולשית יהיה. ״ואסף שללכם אסף החסיל״. אמר להם נביא לישראל: אספו שללכם. אמרו לו: לבזוז או לחלוק? אמר להם: ״כאסף החסיל״. מה אסף החסיל – כל אחד ואחד לעצמו. אף שללכם – כל אחד ואחד לעצמו. אמרו לו: והלא ממון עשרת השבטים מעורב בו? אמר להם: ״כמשק גבים שוקק בו״. מה גבים הללו מעלין את האדם מטומאה לטהרה, אף ממונם של ישראל – כיון שנפל ביד אומות העולם, מיד טיהר. כדרב פפא, דאמר רב פפא: עמון ומואב טהרו בסיחון. אמר רב הונא: עשר מסעות נסע אותו רשע באותו היום, שנאמר: ״בא על עית, עבר במגרון, למכמש יפקיד כליו. עברו מעברה, גבע מלון לנו, חרדה הרמה, גבעת שאול נסה. צהלי קולך בת גלים, הקשיבי לישה, עניה ענתות. נדדה מדמנה, ישבי הגבים העיזו. עוד היום בנב לעמד, ינפף ידו הר בת ציון גבעת ירושלם״. הני טובא הויין? ״צהלי קולך בת גלים״ – נביא הוא דקאמר לה לכנסת ישראל: ״צהלי קולך בת גלים״, בתו של אברהם יצחק ויעקב שעשו מצות כגלי הים. ״הקשיבי לישה״ – מהאי לא תסתפי, אלא איסתפי מנבוכדנצר הרשע דמתיל כאריה, שנאמר: ״עלה אריה מסבכו וגו׳״. מאי
סנהדרין צד: