הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
טז:מסכת סנהדרין16b
ואחרי אחיתופל כו' - ה"ג ר"ת והכי כתיבי קראי אחרי אחיתופל יהוידע בן בניהו ואביתר וגו' יהוידע בן בניהו זה סנהדרין וכן הוא אומר ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי למה נקרא שמן כו' אביתר אלו אורים ותומים ואח"כ שר צבא וכו' ומייתי ראיה דכי היכי דבניהו בן יהוידע היה ראש סנהדרין כמו כן היה יהוידע אביו כרתי ופלתי הם סנהדרין וק"ק דבדברי הימים (א יא) דבתחלת מלכותו של דוד חשיב בניהו בן יהוידע עם הגבורים של דוד המתחזקים עמו להמליכו והאי קרא דאחיתופל בסוף ימיו של דוד בתחלת מלכים בימי שלמה וקחשיב יהוידע ואיך יתכן שהיה אביו של בניהו וגם בסוף שמואל (ב כג) מונה בניהו עם הגבורים ושמא שני בניהו בן יהוידע הוי אחד אביו של יהוידע ואחד בנו: את תבנית המשכן וגו' - ומשה במקום ע"א הוי קאי תימה ל"ל וכן תעשו הא גבי סנהדרין ושבטים אמרינן דבעי ע"א כדאשכחן במשה דמוקי סנהדראות והוא במקום ע"א קאי אע"ג דלא כתיב התם וכן תעשו ועוד קשה דבפ' קמא דשבועות (דף יד.) תנן דאין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא במלך ונביא ושבעים ואחד ופי' שם בקונטרס דיליף ממשה דהוי מלך ונביא ובמקום שבעים ואחד ואם כן גבי סנהדרין דיליף ממשה דבעי שבעים ואחד מהאי טעמא נמי ניבעי מלך ונביא בהעמדת סנהדראות ויש לומר דהכא מרבינן טפי משום דכתיב וכן תעשו משמע דאתא לרבויי כל הנך וא"ת וכלים נמי ניבעי שבעים ואחד וכ"ת הכתוב תלאו בשירות דאין צריך אלא שירות הא משמע בסמוך דאי לאו אותם הוי אמינא דבעי משיחה ועבודה ואם כן השתא דכתיב אותם למעוטי משיחה ע"א מיהא לא נמעט וי"ל דאתא אותם לגלויי דוכן תעשו לא קאי אכלים ולא בעי לדורות דומיא דמשה: שופטים לכל שבט ושבט. אם יש בעיר אחת מב' שבטים עושין ב' סנהדראות: אחד ממונה על כולן - פ"ה ב"ד הגדול שבירושלים ולא משמע הכי בספרי דברישא דברייתא בתר שופטים לכל ישראל קתני רבי יהודה אומר אחד ממונה על כולם קודם שהזכיר לכל שבט ושבט ולכל עיר ועיר וי"מ דאחד ממונה על כולן הוא הנשיא דקתני בתוספתא שהנשיא יושב באמצע ונראה לפרש דאחד ממונה על כולן הוא מופלא שבב"ד אב ב"ד ובכל שופטים ושופטים היה שם מופלא כדאמר גבי זקן ממרא הוא ומופלא שבבית דינו ונראה דלא היה מחשבון סנהדרין מדקאמר בפ"ק דהוריות (דף ד:) אההיא דתנן הורו בית דין וידע אחד מהם שטעו כו' או שלא היה מופלא שבבית דין שם פטור ומפרש בגמרא לפי שהיה להם שילמדו ואי הוה מחשבון מאי איריא מופלא אפילו אחד מן האחרים נמי כדאמר התם לעיל מיניה הכי קאמר רחמנא אי אית לכולי סנהדרי הוי הוראה ואי לאו לא הוי הוראה ולפי זה אתיא ההיא דהוריות כרבי יהודה והא דתנן בפרק הנחנקין (לקמן סנהדרין דף פו:) כי יפלא במופלא שבבית דין הכתוב מדבר הא לא הוי כשאר מופלא שבכל דוכתא דהתם לא אתי למעוטי אלא תלמיד כדפי' התם הקונטרס שבכל סנהדרי יש דין המראה חוץ מתלמיד לפי שאינו ראוי להוראה כדתנן התם (שם) תלמיד שהורה לעשות פטור נמצא חומרו קולו: אחת או ב' - פי' אחת בב"ד אחד או ב' בשני בתי דינין ולמאי דשרי בב' או בג' ב"ד אפילו טובא (בפעם אחת) איירי במקום אחד או בב' מקומות: אחת ולא שלשה - אין להקשות דלישתוק מאחת ואנא ידענא מעריך ב' ולא שלשה דתפסת מועט תפסת:
בניהו בן יהוידע זה סנהדרין - שהיה מופלא שבב"ד: ואביתר אלו אורים ותומים וכן הוא אומר ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי - הוא למעלה מהם וקודם היה להם ומדסמך בקרא קמא אביתר בתר בניהו שמע מינה אביתר היינו כרתי ופלתי. וספרים דכתיב בהו ואביתר על הכרתי שיבוש הוא שאין מקרא זה בכל הנביאים: שכורתין - חותכין דברים באמונתן: מאי קרא - דכנור תלוי על מטתו של דוד ומקיצו לדוד משנתו דכתיב אעירה השחר אני מעורר השחר ולא כשאר מלכים שהשחר קודם ומעוררן: כן תעשו לדורות - מה משכן על פי משה והוא במקום סנהדרי גדולה אף לדורות על פי סנהדרי גדולה: מיכן ואילך - כלים שעשו אחרי כן עבודתן מחנכתן משעה שמתחנכים בעבודה מתקדשין: אותם - מיעוטא הוא: אשר ישרתו - להבא משמע לדורות הבאים נתנו בשירות מדכתיב (במדבר ד׳:י״ב) כל כלי השרת אשר ישרתו: ה"ג אי לאו אותם הוה אמינא לדורות במשיחה ובעבודה דהא כתיב וכן תעשו: דאוקי סנהדראות - בעצת יתרו ומשה היה שופט ודיין על פי הדבור ושקול כסנהדרי גדולה שבירושלים: שוטרים - גוליירים חובטין במקלות ע"פ השופטים לכל מי שאינו שומע: אחד ממונה על כולן - זו סנהדרי גדולה: מצוה בשבט לדון את שבטו - ולא ילכו בני שבט זה לב"ד של שבט אחר: לשעריך - לב"ד שבכל עיר ועיר: בב"ד אחד - כל זמן שסנהדרי זו קיימא אבל מתו אלו ונתמנו אחרים עושין: במקום אחד - כגון בגליל או ביהודה: ר"ש דריש טעמא דקרא - בהמקבל (ב"מ קטו.):
אחיתפל בניהו בן יהוידע ואביתר ושר צבא למלך יואב״. ״אחיתופל״ – זה יועץ, וכן הוא אומר: ״ועצת אחיתפל אשר יעץ וגו׳״. ו״בניהו בן יהוידע״ – זו סנהדרין. ״אביתר״ – אלו אורים ותומים. וכן הוא אומר: ״ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי״. ולמה נקרא שמן כרתי ופלתי? כרתי – שכורתין דבריהן, ופלתי – שמופלאין מעשיהן. ואחר כך ״שר הצבא למלך יואב״. אמר רבי יצחק בריה דרב אדא, ואמרי לה אמר רבי יצחק בר אבודימי: מאי קרא? ״עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר״. ואין מוסיפין על העיר. מנהני מילי? אמר רב שימי בר חייא, אמר קרא: ״ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן וכן תעשו״ – לדורות הבאין. מתיב רבא: כל הכלים שעשה משה, משיחתן מקדשתן. מיכן ואילך, עבודתן מחנכתן. ואמאי? נימא ״וכן תעשו״ לדורות הבאין! שאני התם, דאמר קרא: ״וימשחם ויקדש אתם״ – אותם במשיחה, ולא לדורות במשיחה. ואימא: אותם במשיחה, ולדורות – אי במשיחה אי בעבודה? אמר רב פפא: אמר קרא ״אשר ישרתו בם בקדש״, הכתוב תלאן בשירות. אלא ״אתם״ למה לי? אי לאו ״אתם״, הוה אמינא: לדורות במשיחה ובעבודה, דהא כתיב ״וכן תעשו״. כתב רחמנא ״אתם״ – אותם במשיחה, ולא לדורות במשיחה. ואין עושין סנהדראות כו׳. מנא לן? כדאשכחן במשה, דאוקי סנהדראות, ומשה במקום שבעים וחד קאי. תנו רבנן: מניין שמעמידין שופטים לישראל? תלמוד לומר: ״שפטים תתן״. שטרים לישראל מניין? תלמוד לומר: ״שטרים תתן״. שופטים לכל שבט ושבט מניין? תלמוד לומר: ״שפטים לשבטיך״. שוטרים לכל שבט ושבט מניין? תלמוד לומר: ״שטרים לשבטיך״. שופטים לכל עיר ועיר מניין? תלמוד לומר: ״שפטים לשעריך״. שוטרים לכל עיר ועיר מניין? תלמוד לומר: ״שטרים לשעריך״. רבי יהודה אומר: אחד ממונה על כולן, שנאמר: ״תתן לך״. רבן שמעון בן גמליאל אומר: ״לשבטיך ושפטו״ – מצוה בשבט לדון את שבטו. ואין עושין עיר הנדחת. מנא הני מילי? אמר רבי חייא בר יוסף אמר רבי אושעיא: דאמר קרא ״והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא״. איש ואשה אתה מוציא לשעריך, ואי אתה מוציא כל העיר כולה לשעריך. אין עושין עיר הנדחת בספר. מאי טעמא? ״מקרבך״ אמר רחמנא, ולא מן הספר. ולא שלש ערי הנדחת, דכתיב: ״אחת״, אבל עושין אחת או שתים, דכתיב: ״עריך״. תנו רבנן: ״אחת״ – אחת ולא שלש. אתה אומר: אחת ולא שלש, או אינו אלא אחת ולא שתים? כשהוא אומר: ״עריך״, הרי שתים אמור. הא מה אני מקיים ״אחת״? אחת ולא שלש. זימנין אמר רב: בבית דין אחד הוא דאין עושין, הא בשנים ושלשה בתי דינין – עושין. וזימנין אמר רב: אפילו בשנים ושלשה בתי דינין לעולם אין עושין. מאי טעמא דרב? משום קרחה. אמר ריש לקיש: לא שנו אלא במקום אחד, אבל בשנים ושלשה מקומות – עושין. רבי יוחנן אמר: אין עושין משום קרחה. תניא כוותיה דרבי יוחנן: אין עושין שלש עיירות מנודחות בארץ ישראל, אבל עושין אותם שתים, כגון אחת ביהודה ואחת בגליל. אבל שתים ביהודה ושתים בגליל – אין עושין. וסמוכה לספר – אפילו אחת אין עושין. מאי טעמא? שמא ישמעו גוים ויחריבו את ארץ ישראל. ותיפוק לי ד״מקרבך״ אמר רחמנא, ולא מן הספר? רבי שמעון היא, דדריש טעמא דקרא. סנהדרי גדולה היתה. מאי טעמייהו דרבנן דאמרי ומשה על גביהן? אמר קרא: ״והתיצבו שם
סנהדרין טז: