הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
עז.מסכת סנהדרין77a
נזקין עשה בו אונס כרצון - היכא דעביד בידים ואפי' ישן כדיליף בב"ק (דף כו:) פצע תחת פצע לחייב על השוגג כמזיד וכו': רב אחא פוטר - דגרמא בעלמא הוא דשמשא קטליה: מות יומת המכה וכו' - סיפיה דקרא דלעיל או באיבה דרבינן מצמצם וכתיב רוצח הוא מיעוטא למעוטי נזקין: כפתו ומת ברעב - דבשעה שכפתו אין כאן דבר הריגה והרעב בא מאליו והולך וחזק לאחר זמן כל שעה ולא דמי לצמצם במים ובאור דההורג מזומן: סוף חמה לבא פטור - כלומר אם לא היתה שם חמה בשעה שכפתו אבל סוף לבא כאן וזה לא יכול לעמוד וסופו למות פטור שלא היה ההורג מזומן להריגה וגרמא הוא ואין דינו מסור לבית דין אלא לשמים: כפתו לפני ארי פטור - דאי נמי לא היה כפות לא היה יכול להציל עצמו מן הארי. בכולהו גרסינן אמר רבא: הני אזלי והני אתו - ולא מת על ידי יתושים הראשונים שהיו מוכנים שם שכמה כתות עברו עליו: כפה עליו גיגית - ומת בהבלא: או שפרע עליו מעזיבה - וזה היה ישן ונכנסה שם הצינה פטור שההורג בא לאחר זמן: בביתא דשישא - שסתום ביותר ואין הבל האור והנר יכול לצאת ממנו: טעמא דאדליק ליה שרגא - שזמן את ההורג: הא לא אדליק ליה שרגא - ומת בהבל פיו דומיא דכפה עליו גיגית פטור:
שעשה בהן שוגג כמזיד ואונס כרצון – אינו דין שחייב בהן את המצמצם? רב אחא בר רב פוטר. אמר רב משרשיא: מאי טעמא דאבוה דאבא דפוטר? אמר קרא: ״מות יומת המכה רצח הוא״. ברוצח הוא דחייב לן מצמצם, בנזקין לא חייב לן מצמצם. אמר רבא: כפתו ומת ברעב – פטור. ואמר רבא: כפתו בחמה ומת, בצינה ומת – חייב. סוף חמה לבא, סוף צינה לבא – פטור. ואמר רבא: כפתו לפני ארי – פטור, לפני יתושין – חייב. רב אשי אמר: אפילו לפני יתושין נמי פטור, הני אזלי והני אתו. איתמר: כפה עליו גיגית, ופרע עליו מעזיבה – רבא ורבי זירא, חד אמר: חייב, וחד אמר: פטור. תסתיים דרבא הוא דאמר פטור, דאמר רבא: כפתו ומת ברעב – פטור. אדרבה, תסתיים דרבי זירא הוא דאמר פטור, דאמר רבי זירא: האי מאן דעייליה לחבריה בביתא דשישא ואדליק ליה שרגא ומת – חייב. טעמא דאדליק ליה שרגא, הא לא אדליק ליה שרגא – לא. אמרי: התם, בלא שרגא, לא מתחיל הבלא
סנהדרין עז.