הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
צ:מסכת גיטין90b
ופרומה משני צדדיה - אצל אצילי ידיה כדרך אדומיות שבצרפת שבשרן נראה מצדיהן: עם בני אדם סלקא דעתך - א"כ רגלים לדבר שזונה היא ואסורה לו: במקום שבני אדם רוחצים - והיא נכנסת לעיניהם לאחר יציאתן כשהן לובשין בגדיהן: כי שנא שלח - פסוק הוא בנבואת מלאכי: אם שנאת' שלח - כרבי עקיבא: אם שנואה היא לפני המקום שלח - כב"ש ואית דגרסי שנוי המשלח וזו שמעתי שנוי המשלח לפני המקום ואפילו לבית הלל נהי דלא כייפינן שלא להוציא מיהו שנוי הוא: זוג ראשון - אשת נעורים ובה משתעי קרא כדכתיב בתריה אשת נעוריך וכתיב ונשמרתם ברוחכם ובאשת נעוריך אל יבגוד:
משני צדדיה, ורוחצת עם בני אדם. ״עם בני אדם״ סלקא דעתך?! אלא במקום שבני אדם רוחצין. זו – מצוה מן התורה לגרשה, שנאמר: ״כי מצא בה ערות וגו׳ ושלחה מביתו״. ״והלכה והיתה לאיש אחר״ – הכתוב קראו ״אחר״, לומר: שאין זה בן זוגו לראשון – זה הוציא רשעה מביתו, וזה הכניס רשעה לתוך ביתו. זכה שני – שלחה, שנאמר: ״ושנאה האיש האחרון״. ואם לאו – קוברתו, שנאמר: ״או כי ימות האיש האחרון״ – כדאי הוא במיתה; שזה הוציא רשעה מביתו, וזה הכניס רשעה לתוך ביתו. ״כי שנא שלח״ – רבי יהודה אומר: אם שנאתה – שלח. רבי יוחנן אומר: שנאוי המשלח. ולא פליגי: הא בזוג ראשון, הא בזוג שני. דאמר רבי אלעזר: כל המגרש אשתו ראשונה – אפילו מזבח מוריד עליו דמעות, שנאמר: ״וזאת שנית תעשו, כסות דמעה את מזבח ה׳, בכי ואנקה מאין עוד פנות אל המנחה, ולקחת רצון מידכם. ואמרתם: על מה? על כי ה׳ העיד בינך ובין אשת נעוריך, אשר אתה בגדתה בה, והיא חברתך ואשת בריתך״. הדרן עלך המגרש וסליקא לה מסכת גיטין
גיטין צ: