הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
פח:מסכת גיטין88b
ש"מ מהרה דמרי עלמא - כמנין ונושנתם דהא כתיב כי אבד תאבדון מהר: מתני' מעושה - בחזקה: גמ' כדין - כגון הנך דאמרינן בהו יוציא ויתן כתובה או שהיתה אסורה לו: פסול - להתירה לינשא: ופוסל - מן הכהונה משום ריח הגט: מה נפשך - דאמרת בעובדי כוכבים בדין פסול ופוסל: אי עובדי כוכבים בני עשויי - דדין תורה נינהו לכוף את ישראל בדין: תולה עצמה בעובד כוכבים - שוכרת עובד כוכבים אנס לכוף בעלה לגרשה ובאה עליו בעקיפין: מיפסל נמי ליפסל - כשלא כדין דישראל הואיל ומדאורייתא בני עשויי נינהו כישראל והא גבי ישראל אמרת שלא כדין פסול ופוסל: בדותא היא - דודאי לאו בני עשויי נינהו: כדין - דעובדי כוכבים עובדי כוכבים שעישוהו להוציא ובדין תורה אע"ג דלאו גיטא הוא גזור ביה רבנן לפסול בכהונה משום דמיחלף בכדין דישראל ואתי למימר ישראל נמי שעישוהו כדין לא פסיל וההוא גיטא מעליא הוא: שלא כדין - דעובדי כוכבים בכדין דישראל לא מיחלף ואי אמרת מיחלף בשלא כדין דישראל ואתי למימר שלא כדין דישראל נמי לא פסיל ואמרן לעיל דפסיל היא גופה גזירה היא אטו כדין וגזירה לגזירה לא גזרינן: וקא מעשה אגיטי - כופה איש להוציא את אשתו בדין: הדיוטות אנן - שאין מומחין אלא סמוכין דמיקרו אלקים דיינין ואין סמיכה בח"ל כדאמרי' בפ"ק דסנהדר' (דף יד.): אוגריאות - אסיפות כמו אוגר בקיץ (משלי י): לפניהם - קאי אשבעים זקנים שעלו עמו להר קודם מתן תורה כדכתיב (שמות כד) ואל משה אמר עלה וגו' ואע"פ שנכתבה פרשה זו לאחר מ"ת קודם מתן תורה נאמרה ונבנה המזבח והעלו העולה והשלמים ובאותו דם נכנסו לברית: שליחותייהו - דבני א"י: קעבדינן - הם נתנו לנו רשות: מידי דהוה - אדיני ממונות דהלואות דעבדינן שליחותייהו כדאמרי' בסנהד' (דף ב:): אי הכי גזלות וחבלות נמי - לעביד שליחותייהו ואנן אמרינן בשמעתא קמייתא דסנהד' דבעינן ג' מומחין: מילתא דשכיחא - הלואה וכן גט: מתני' יצא שמה בעיר מקודשת - פנויה שיצא עליה קול פלונית מתקדשת היום לפלוני ויש דברים נראין כדמפרשי אמוראי בגמ': הרי זו מקודשת - ולא תינשא לאחר בלא גט: מגורשת הרי זו מגורשת - קא סלקא דעתין דהכי קאמר אשת כהן שיצא עליה קול פלונית נתגרשה היום הרי זו מגורשת ואסורה לישב עוד תחתיו דאילו מגורשת להקל ולינשא לשוק ליכא לפרושי דמשום יציאת קול נשרי אשת איש לעלמא והיינו דפרכינן לה בגמרא ואסרי' לה אגברא על בעלה כהן: ובלבד שלא תהא שם אמתלא - שלא יהא עם הקול של קידושין או של גירושין משל וטעם שהוא שובר את כח הקול: גירש פלוני את אשתו על תנאי - זהו שובר של גירושין שמא לא נתקיים התנאי: זרק לה קידושיה כו' - זהו אמתלא של קידושין והוא הדין נמי איפכא: גמ' ואסרינן לה אגברא - בתמיהה ואמגורשת קאי אשת כהן שיצא קול שגירשה בעלה קתני מתני' חיישינן לקלא ואסרי' עלי': והאמר רב אשי כל קלא - שיצא על האשה משנישאת ולא יצא עליה קול קודם נישואין: לא חיישינן ליה - כגון אם נשאת לכהן ויצא עליה קול שהיתה זונה או גרושה לא מפקינן לה מיניה אלא בעדות ברורה וזו נשואה ועומדת היא: ה"ק כו' - האי קול דמגורשת ארישא קאי אשה פנויה שיצא עליה קול מקודשת חיישינן לה ואסורה לינשא אלא לאותו איש חזר ויצא עליה קול מגורשת שגירשה אותו פלוני שיצא לה קול קידושין ממנו:
רב אחא בר יעקב: שמע מינה, ״מהרה״ דמרי עלמא – תמני מאה וחמשין ותרתי הוא. מתני׳ גט מעושה, בישראל – כשר, ובגוים – פסול. ובגוים – חובטין אותו ואומרים לו: ״עשה מה שישראל אומרים לך״ (וכשר). גמ׳ אמר רב נחמן אמר שמואל: גט המעושה בישראל, כדין – כשר; שלא כדין – פסול, ופוסל. ובגוים, כדין – פסול ופוסל, שלא כדין – אפילו ריח הגט אין בו. מה נפשך? אי גוים בני עשויי נינהו, איתכשורי נמי ליתכשר! אי לאו בני עשויי נינהו, מיפסל לא ליפסל! אמר רב משרשיא: דבר תורה – גט מעושה בגוים, כשר. ומה טעם אמרו פסול – שלא תהא כל אחת ואחת הולכת ותולה עצמה בגוי, ומפקעת עצמה מיד בעלה. אי הכי, שלא כדין – אפילו ריח הגט אין בו?! ונהוי שלא כדין כישראל, ומפסל נמי לפסול! אלא הא דרב משרשיא – בדותא היא. וטעמא מאי? כדין בכדין דישראל – מיחלף. שלא כדין בכדין [ד]ישראל – לא מיחלף. אביי אשכחיה לרב יוסף דיתיב וקא מעשה אגיטי, אמר ליה: והא אנן – הדיוטות אנן, ותניא, היה רבי טרפון אומר: כל מקום שאתה מוצא אגוריאות של גוים, אף על פי שדיניהם כדיני ישראל – אי אתה רשאי להיזקק להם, שנאמר: ״ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם״; ״לפניהם״ – ולא לפני גוים. דבר אחר: ״לפניהם״ – ולא לפני הדיוטות! אמר ליה: אנן – שליחותייהו קא עבדינן, מידי דהוה אהודאות והלואות. אי הכי, גזילות וחבלות נמי! כי עבדינן שליחותייהו – במילתא דשכיחא, במילתא דלא שכיחא – לא עבדינן שליחותייהו. מתני׳ יצא שמה בעיר ״מקודשת״ – הרי זו מקודשת; ״מגורשת״ – הרי זו מגורשת. ובלבד שלא יהא שם אמתלא. איזו היא אמתלא? גירש איש פלוני את אשתו על תנאי; זרק לה קידושיה – ספק קרוב לה, ספק קרוב לו – זו היא אמתלא. גמ׳ ואסרינן לה אגברא?! והא אמר רב אשי: כל קלא דבתר נישואין – לא חיישינן ליה! הכי קאמר: יצא שמה בעיר ״מקודשת״ – הרי זו מקודשת. ״מקודשת ומגורשת״ –
גיטין פח: