הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
סא:מסכת גיטין61b
טוחנין - תבואה מתוקנת: ומפקידין - אותה אצל אוכלי שביעית שאין חשודים לא להחליף ולא ליגע: אבל לא לאוכלי שביעית - תבואה של עוברי עבירה אין טוחנין אותה להם שאסור לסייען בעבירתם ומתני' קתני טוחנת עמה ומוקמת לה באוכל חולין בטומאה: אמר אביי ההוא בכהן כו' - דאיסורא דאורייתא הוא כדפרישית: אי הכי מפקידין - אי בכהן קאי מי מצי מפקידין אצלו ולא חייש שמא יגע: אצל ישראל עם הארץ - דמתוך שאינו רגיל בה לא יגע בה: גס בה - רגיל בה פריוו"ץ: נדה - מטמאה את משאה ואע"פ שאין נוגעת: כאן - הא דתני אין מפקידין בשהוכשרו והא דתני מפקידין בשלא הוכשרו ותרוייהו בתרומה ובשלהן אסור לסייען דחבר לא ידע אי הוכשרו אי לא: לטוחן - זה שם האומן בלשון המשנה: בחזקתן - שאין חשוד להחליף בשאינו מעושר ובפירות שביעית: אבל לא לטומאה - חיישינן שמא נגע ולעיל קתני מפקידין אצלם: מאי קארי לה - הא איתרצא לה הכי: למירמא אחריתי עלה - על הדא דקתני בחזקתן למעשרות ולכך קבעה בגמ' הכא למירמא עלה ולפרושה דלא תקשי לן: הנותן לחמותו - עיסה לתקנה לו והוא חבר והיא אשת עם הארץ והטבילה לכך: שהיא חשודה מחלפת המתקלקל - ונותנת לו היפה שלה הלכך מעשר את שהוא נותן לה שאם תחליפנו נמצא מאכילה שאינו מעושר ואת שהוא נוטל הימנה שאם החליפתו נמצא אוכל שאינו מעושר: רוצה היא כו' - ולא לרעה היא מחלפת: לפונדקית - תלמיד היושב לפני רבו ונתאכסן אצל עם הארץ פונדקית אופה לו את עיסתו: שחשודה מחלפת - לא גרסינן הכא המתקלקל: התם נמי לטובה היא מתכוונת - ומוריא לעצמה הוראת מצוה בחלוף זה: בר בי רב כו' - חמימא וקרירא לאחר ב' ימים או ג' היא מחליפה: טוחנת - מסייעתה: בזמן שהיא טמאה - אשת חבר דכיון דבימי טומאה אינה רגילה ליגע בטהרות לא חיישינן שמא תטול ותתן לתוך פיה:
ומפקידין אצל אוכלי שביעית, ואצל אוכלי פירותיהן בטומאה; אבל לא לאוכלי שביעית, ולא לאוכלי פירותיהן בטומאה! אמר אביי: התם, בכהן החשוד לאכול תרומה בטומאה עסקינן – דהוה ליה טומאה דאורייתא. אי הכי, מפקידין?! ורמינהו: מפקידין תרומה אצל ישראל עם הארץ, ולא אצל כהן עם הארץ, מפני שלבו גס בה! אמר רבי אילעא: הכא במאי עסקינן – בכלי חרש המוקף צמיד פתיל. וליחוש שמא תסיטנו אשתו נדה! אלא אמר רבי ירמיה: לא קשיא; כאן בפירות שהוכשרו, כאן בפירות שלא הוכשרו. ורמינהו: המוליך חטין לטחון כותי או לטחון עם הארץ – הרי אלו בחזקתן למעשר ולשביעית, אבל לא לטומאה! האי מאי רומיא? לאו אוקימנא בפירות שלא הוכשרו? ודקארי לה – מאי קארי לה? משום דקא בעי למירמי אחריתי עלה – הרי אלו בחזקתן למעשר ולשביעית, ולחלופי לא חיישינן. ורמינהו: הנותן לחמותו, מעשר את שהוא נותן לה ואת שהוא נוטל הימנה, מפני שחשודה מחלפת המתקלקל! התם כדקתני טעמא, אמר רבי יהודה: רוצה היא בתקנת בתה, ובושה מחתנה. ולעלמא – לא חיישינן?! והתנן: הנותן לפונדקית, מעשר את שהוא נותן לה ואת שהוא נוטל הימנה, מפני שמחלפת! התם מוריא ואמרה: בר בי רב ליכול חמימא, ואנא איכול קרירא?! ואכתי, לעלמא לא חיישינן?! והתניא: אשת חבר טוחנת עם אשת עם הארץ – בזמן שהיא טמאה אבל לא בזמן שהיא טהורה. רבי שמעון בן אלעזר אומר: אף בזמן שהיא טמאה לא תטחון, מפני שחברתה
גיטין סא: