הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
פא:מסכת גיטין81b
ומודים - במן הארוסין דכל כמה דלא חזינן לא אמרינן בעל דהא לא גייסי אהדדי: מה לי מן האירוסין - הא חזינן דבעל ואין אדם בועל את אשתו בזנות לב"ה: בשלא ראוה שנבעלה - והא דמצרכיניה גט שני משום דאמרי' כיון דלבו גס בה ודאי בעל ואין אדם בועל בעילת זנות ואיכא קדושין: הן הן כו' - כלומר כיון דראו שנתייחדו אין צריך עדות של ביאה גדול מזה ודאי אנן סהדי כיון דגייסי אהדדי לא פרשו זה מזה: מי אמר ר' יוחנן הכי - כדלעיל דהיכא דלא ראוה שנבעלה לא בעי גט: מתני' גט קרח - מפרש בסיפא במתני' שקשריו מרובין מעדיו בב"ב (דף קס:) אמרי' דתקון רבנן גט מקושר משום כהנים קפדנים שהיו כותבין גט פתאום לנשותיהן ומתחרטין לאחר זמן ואין יכולים להחזירן ותקנו להם גט מקושר שאינו נוח ליכתב מהרה שמא בתוך כך יתפייס וחותמין עדיו מבחוץ וכותב שיטה או שתים וכורכן על החלק ותופר ועד א' חותם על הכרך מבחוץ וחוזר וכותב שני שיטין או יותר מבפנים וכורכן על החלק וחותם עד שני על הכרך מבחוץ וכן עד שלישי ואם יש קשר כרוך ואין עד חתום מאחוריו זה קרח ופסול כדמפרש בגמרא משום כולכם דמסתמא למנין קשריו היו עדיו מתחלה וחיישי' דלמא אמר להו כולכם חתומו והרי אחד שלא חתם: הכל משלימין עליו - ואפי' פסולין דליתא להא השלמה אלא משום חששא בעלמא שמא כשיצא לאחר זמן בבית דין יפסלוהו שיהו סבורים שהזמין הבעל עדיו למנין קשריו ולא חתמו בו כולם: אלא קרוב שהוא ראוי להעיד - בעדות אחרת שאין עליו פסול עדות אלא קורבה אבל גנב וגזלן לא וטעמא מפרש בגמ': גמ' קרוב נמי אתו למימר כשר לעדות - אלא מדמכשר בקרוב ש"מ בקיאי אינשי בהלכות עדות ולא אתו לאכשורי פסולים וקרובים: לאסוקי ליוחסין - דאמרי מדאחתמוהו בגיטא לאו עבד הוא ויהבי ליה בת ישראל: אלא - לעולם טעמא משום דאתי לאכשורי לעדות ודקשיא לך קרוב נמי לא דמי דעבד איכא למימר שחרורי שחרריה אפילו המכירים אותו שהוא עבד ובקיאין בהלכות עדות אתו לאכשוריה לעדות דאמרי מדאחתמוהו ש"מ שחרריה מריה וכן גזלן אתו למימר מדאחתמוהו ש"מ תשובה עבד: אין משלימין עליו - שלישי פסול אלא כשר או קרוב דגט מקושר צריך שלשה עדים כדאמרינן בפרק גט פשוט דרבנן תקון שמא בתוך כך שלא ימצא ג' עדים ינוח כעסו: כל שלשה במקושר - כיון דעיקרו בג': כשנים בפשוט דמי - ואמאי מכשרת קרוב: גט קרח קשריו שבעה - כלומר שקשריו שבעה כו': עד כאן מחלוקת בן ננס ור"ע - שאם השלים עבד כו': הולד כשר גרסי' בבן ננס: רב יוסף מתני - במילתיה דר' זירא אמר רבה בר שאילתא אבל קשריו ג' ועדיו שנים אין משלימין עליו אלא כשר: לא הוכשרו בו - אם היה קרח דבשני קשרים אין משלימין בו שני קרובים אלא אחד קרוב ואחד כשר ואפילו היו חתומים בו כבר ג' כשרים: דלמא אתי לקיומיה - היום ולמחר אם יקרא עליו ערעור לפוסלו ויביאוהו לב"ד ואין העדים בפנינו ויבאו עדים מן השוק שיכירו שלש מן החתימות הללו ויקיימוהו בכך ושמא לא יכירו אלא חתימת שני הקרובים ואחד מן הכשרים ובית דין אינן יודעין שהן קרובים ויקיימוהו בעדות פסולה: מתניתא נמי דיקא - הך ברייתא דקתני קשריו שבעה ועדיו ששה או קשריו ששה ועדיו חמשה כו' לא אישתמיט ותנא בחד מינייהו שני קרחות כגון קשריו חמשה ועדיו שלשה שמע מינה לא פליגי בה דאפילו קרוב לא מיתכשר:
שמאי סברי: אדם עושה בעילתו בעילת זנות; ובית הלל סברי: אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות. אבל לא ראוה שנבעלה – דברי הכל אינה צריכה הימנו גט שני. תנן: ומודים בנתגרשה מן האירוסין – שאינה צריכה הימנו גט שני, שאין לבו גס בה. ואי בשראוה שנבעלה, מה לי מן האירוסין ומה לי מן הנשואין? אלא מתניתין – בשלא ראוה שנבעלה; ורבי יוחנן דאמר – כי האי תנא, דתניא: אמר רבי שמעון בן אלעזר: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על שלא ראוה שנבעלה, שאינה צריכה הימנו גט שני, על מה נחלקו – על שראוה שנבעלה; שבית שמאי אומרים: אדם עושה בעילתו בעילת זנות; ובית הלל אומרים: אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות. ומתניתין – דאוקימנא בלא ראוה שנבעלה, במאי פליגי? דאיכא עדי יחוד, וליכא עדי ביאה. בית שמאי סברי: לא אמרינן הן הן עדי יחוד והן הן עדי ביאה. ובית הלל סברי: אמרינן הן הן עדי יחוד והן הן עדי ביאה. ומודים בנתגרשה מן האירוסין – שאינה צריכה הימנו גט שני, דכיון דאין לבו גס בה. לא אמרינן הן הן עדי ביאה. ומי אמר רבי יוחנן הכי?! והאמר רבי יוחנן: הלכה כסתם משנה; ואוקימנא למתניתין בשלא ראוה שנבעלה! אמוראי נינהו ואליבא דרבי יוחנן. מתני׳ כנסה בגט קרח – תצא מזה ומזה, וכל הדרכים האלו בה. גט קרח – הכל משלימין עליו, דברי בן ננס. רבי עקיבא אומר: אין משלימין עליו אלא קרובים, הראויין להעיד במקום אחר. ואיזהו גט קרח? כל שקשריו מרובין מעדיו. גמ׳ מאי טעמא דגט קרח? גזירה משום ״כולכם״. גט קרח – הכל משלימין עליו. ורבי עקיבא, עבד מאי טעמא לא? דאתו למימר כשר לעדות. קרוב נמי, אתו למימר כשר לעדות! אלא עבד היינו טעמא – דדלמא אתו לאסוקיה ליוחסין. גזלן – דבר יוחסין הוא, ליתכשר! אלמה תנן, רבי עקיבא אומר: אין משלימין עליו אלא קרובים, הראויין להעיד במקום אחר; קרוב – אין, גזלן – לא! אלא עבד היינו טעמא – דאתו למימר: שחרורי שחרריה; גזלן נמי – אתו למימר: תשובה עבד; קרוב – מאי איכא למימר? קרוב כולי עלמא ידעי דקרוב הוא. אמר רבי זירא אמר רבה בר שאילתא אמר רב המנונא סבא אמר רב אדא בר אהבה: גט קרח – קשריו שבעה ועדיו ששה; ששה ועדיו חמשה; חמשה ועדיו ארבעה; ארבעה ועדיו שלשה – עד כאן מחלוקת בן ננס ורבי עקיבא. אבל קשריו שלשה ועדיו שנים – דברי הכל אין משלימין עליו אלא קרוב. אמר ליה רבי זירא לרבה בר שאילתא: מכדי כל שלשה במקושר – כשנים בפשוט דמי; מה התם – קרוב לא, אף הכא נמי – קרוב לא! אמר ליה: אף לדידי קשיא לי, ושאילתיה לרב המנונא, ורב המנונא לרב אדא בר אהבה, ואמר ליה: הנח לשלשה במקושר, דלאו דאורייתא. תניא נמי הכי: גט קרח – קשריו שבעה ועדיו ששה; ששה ועדיו חמשה; חמשה ועדיו ארבעה; ארבעה ועדיו שלשה – עד כאן מחלוקת בן ננס ורבי עקיבא. השלים עליו עבד, בן ננס אומר: הולד כשר; ורבי עקיבא אומר: הולד ממזר. אבל קשריו שלשה ועדיו שנים – דברי הכל אין משלימין עליו אלא קרוב. רב יוסף מתני: ״כשר״. והתניא: קרוב! אמר רב פפא, תני: כשר. אמר רבי יוחנן: לא הוכשרו בו אלא עד אחד קרוב בלבד, אבל תרי לא – דלמא אתי לקיומי בתרי קרובים וחד כשר. אמר רב אשי: מתניתא נמי דיקא –
גיטין פא: