הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
ע:מסכת גיטין70b
למטה מן הביצים - כמו ברגליו ובשוקיו: למעלה מן הבצים - בכתפים ובצואר ובקילבוסת: כותבין ונותנין גט לאלתר - ואפילו בתוך חוליו הואיל ואמר קודם לכן ולא אמרינן שוטה הוא ואינו יכול לגרש: אימלוכי ביה - ליטול רשות: האי מחוסר מעשה - שצריך רפואה בשרא סומקא אגומרי: לאו סמיה בידן - אין סם רפואתו בידינו: מגויד - מחותך בחתיכות לשון גודו אילנא (דניאל ד): צילותא היא - צלולה היה דעתו אלא שכחש כחו מלהוציא דבר בפיו: שגישתא - תרגום של מהומה כלומר דעת מבולבל: ומי אמר שמואל - שחט בו שנים כותבין גט לאשתו אלמא גט מחיים הוא: מעידין עליו - שמת להשיא את אשתו: חי הוא - וגיטו מחיים אבל סופו למות לכך מעידין עליו לאחר זמן להשיא את אשתו היכא דלא גירשה: אלא מעתה - הואיל וסופו למות: יהא גולה על ידו - השוחטו בשוגג: הרוח בלבלתו - ואלמלא הרוח לא מת: הוא קירב את מיתתו - על ידי שפירכס ונמצא שלא הרגו זה אבל מכל מקום סופו למות: שיחיא דלאו לאו נקטיה - חולי של שגעון המלמדו תמיד להרכין ראשו בהרכנת לאו או הין ואינו משיב על דברי שאלתם: שיחיא - השתחויה: בסירוגין - ממתינין בין הרכנה לשאילה שעה וחוזרין ושואלין לו אותה שאילה עצמה: שיחיא דסירוגין - לשחות ולהרכין בענין זה לשעות: הכי גרסינן חד לאו ותרין הין ותרין לאו וחד הין - דכי הך שיחיא לא נקטיה: אומרים לו - כשבודקין אותו על לאו שואלין לו אם מבקש דברים הראוין לו בימות החמה ועכשיו ימות הגשמים: גלופקרין - קוט"א בלע"ז: וסדיני - אם יכסוהו בסדיני פשתן בימות הגשמים: דלמא קורא אחדיה - בימות החמה ואע"פ שמשיב הין על הגלופקרין לאו שוטה הוא:
– למטה מן הביצים, למעלה – למעלה מן הביצים. וכשות שלא בזמנה. תנא: כשם שקשה שלא בזמנה, כך יפה בזמנה. אמר רב פפא: זמנה – תמוז, שלא בזמנה – טבת, יומי ניסן ויומי תשרי – לא מעלו ולא קשו. אמר: ״כתבו גט לאשתי״, ואחזו קורדייקוס, וחזר ואמר: ״אל תכתבו״ – אין דבריו האחרונים כלום. אמר רבי שמעון בן לקיש: כותבין ונותנין גט לאלתר. ורבי יוחנן אמר: אין כותבין אלא לכשישתפה. מאי טעמא דריש לקיש? דקתני: אין בדבריו האחרונים כלום. ורבי יוחנן אמר לך: אין בדבריו האחרונים כלום – דלכי מתציל לא צריך למיהדר אימלוכי ביה; ולעולם אין כותבין אלא לכשישתפה. במאי קמיפלגי? ריש לקיש מדמי ליה לישן, ורבי יוחנן מדמי ליה לשוטה. ורבי יוחנן נמי לידמיה לישן! ישן – לא מחוסר מעשה, האי – מחוסר מעשה. וריש לקיש נמי נידמייה לשוטה! שוטה לא סמיה בידן, האי, סמיה בידן – בישרא סומקא אגומרי, וחמרא מרקא. ומי אמר רבי יוחנן הכי?! והאמר רב יהודה אמר שמואל: שחט בו שנים, או רוב שנים, ורמז ואמר: ״כתבו גט לאשתי״ – הרי אלו יכתבו ויתנו; ותניא: ראוהו מגויד או צלוב על הצליבה, ורמז ואמר: ״כתבו גט לאשתי״ – הרי אלו יכתבו ויתנו! הכי השתא?! התם דעתא צילותא היא, וכחישותא הוא דאתחילה ביה; הכא דעתא שגישתא היא. ומי אמר שמואל הכי?! והאמר רב יהודה אמר שמואל: שחט בו שנים או רוב שנים, וברח – מעידין עליו. ואי סלקא דעתך חי הוא, אמאי מעידין עליו? אמרי: חי הוא – וסופו למות. אלא מעתה, יהא גולה על ידו! אלמה תניא: שחט בו שנים או רוב שנים – הרי זה אינו גולה? הא איתמר עלה, אמר רבי הושעיא: חיישינן שמא הרוח בלבלתו. אי נמי, הוא קירב את מיתתו. מאי בינייהו? איכא בינייהו דשחטיה בביתא דשישא, ופירכס. אי נמי, דשחטיה בברא, ולא פירכס. נשתתק, ואמרו לו: ״נכתוב גט לאשתך״ כו׳. וליחוש דלמא שיחיא ד״לאו לאו״ נקטיה, אי נמי שיחיא ד״הן הן״ נקטיה! אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן: דאמרינן ליה בסירוגין. וליחוש דלמא שיחיא דסירוגין נקטיה! דאמרינן ליה חד ״לאו״ ותרין ״הן״, ותרין ״לאו״ וחד ״הן״. דבי רבי ישמעאל תנא: אומרים לו דברים של ימות החמה בימות הגשמים, ושל ימות הגשמים בימות החמה. מאי ניהו? אילימא גלופקרי וסדיני – ליחוש דלמא קורא אחדיה, אי נמי חמה אחדיה!
גיטין ע: