הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
עו:מסכת גיטין76b
ואינה מגורשת - לינשא בגט זה ספק בטל במהלך הראשון הואיל ועבר אנטיפרס הוה ליה ספק יהודה ספק גליל ובטל שהרי חזר בתוך שלשים או שמא ספק יהודה הוא ולא בטל תנאו ונתקיים במהלך השני והוי גט: אמר אביי - מתני' נמי אית לה דאנטיפרס ביהודה וכגון דאמר לה תרי תנאי: אי מטינא לגליל לאלתר ליהוי גיטא - ואפי' לא משתהינא: ואי משתהינא באורחא תלתין יומין ולא אתינא ליהוי גיטא - ואפי' לא מטינא לגליל הלכך הגיע לאנטיפרס וחזר לאלתר תנאו בטל ואין כאן עוד לקיימו שהרי לא לגליל בא ולא נשתהה ואפי' קיימו לאחר זמן הרי לא התנה אלא על מהלך הראשון וכשהזכיר גליל לא הזכיר למנות השלשים משם והלאה אלא שיהא מיד גט כשיגיע שם והרי לא הגיע וגם לא נשתהה והכי משמע מתני' הרי זה גיטיך אם לא באתי מכאן ועד שלשים יום מיום שאצא מכאן והיה הולך מיהודה לגליל ותלה הגט גם בביאתו לגליל: למימרא דעכו במדינת הים קיימא - אמאי דהוה סלקא דעתין מעיקרא קאי ולאו אתירוצא דאביי: כי הוו מיפטרי רבנן מהדדי - בני מדינת הים שהיו הולכין ללמוד תורה בארץ ישראל כשחוזרים לבתיהם היו חביריהם בני ארץ ישראל מלוים אותן עד עכו ומשם נפטרים מהם: שאסור - לבני ארץ ישראל לצאת לחוצה לארץ: והא לא עבר - שלשים יום רצופין: תשמיש - והרי שלשים יום רצופים בלא תשמיש כדקתני הואיל ולא נתיחד עמה: לישנא מעליא - פנים של מטה: הרי זה גט קתני - דאין הגט נפסל משום גט ישן הואיל ולא נתיחד עמה ולכי מקיים תנאיה ליהוי גיטא: גט ישן - כל שנתיחד עמה בין כתיבה לנתינה ופסלוהו רבנן משום שמא יאמרו גיטה קודם לבנה לקמן בהזורק (גיטין דף עט:): שמא פייס - כשהיה בא אצלה פייס קטטה שביניהם ונתיחד עמה ולאחר זמן אתי בעל מערער ואמר פייסתי: באומר - בשעת התנאי על מנת כן אני מוסר לה שתהא נאמנת עלי כמאה עדים כל זמן שתאמר שלא באתי ונתיחדתי ופייסתי: כל שכן אברייתא - דכיון דהיכא דלא בא חיישי' שמא פייס אי לאו דאתני ברישא נאמנת עלי כ"ש אברייתא שהיה הולך ובא: אבל אמתני' - דמת בתוך י"ב חדש ולא ראינו שבא בעיר משיצא לא חיישינן שמא פייס ואפי' לא הימנה עליה מעיקרא הוי גט דהא לא אתא: מתני' אינו גט - דכיון דלא אמר מעכשיו משמע לאחר י"ב חדש יהא גט והרי מת בתוך הזמן וצריכה ליבם: גמ' התירוה לינשא - דאף על גב דלא אמר מעכשיו כמאן דאמר מעכשיו דמיא דמסתמא מעכשיו קאמר לה: בי דינא דשרי מישחא - שמנן של עובדי כוכבים והיינו ר' יהודה נשיאה שהיה בימי האמוראים בן בנו של רבינו הקדוש כדאמרינן במסכת ע"ז (דף לז.) מסתמיך ואזיל ר' יהודה נשיאה אכתפיה דר' שמלאי כו': כרבי יוסי - בב"ב (דף קלו.) הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו צריך שיכתוב מהיום ולאחר מיתה רבי יוסי אומר אינו צריך שזמנו של שטר מוכיח עליו דלהכי איכתיב זמן בשטרא לידע שמהיום נתן לו גוף הקרקע שלא יירשו אחיו עמו והפירות לאחר מותו: בנו של ר"ג בר רבי - בנו של רבינו הקדוש: הורה - שתהא מותרת: ולא הודו לו כל שעתו - כל ימי חייו: לאלתר שריתוה - כששמעו בו שמת ואפילו קודם י"ב חדש: הא לא אתי - שהרי ודאי לא יבא עוד ויש כאן קיום תנאי: ותבעי ליה - נמי אמתני' היכא דאמר מעכשיו ודברי הכל אמאי בעי לה אפלוגתא: אין ה"נ - דאיכא למבעי אמתני' ולהכי בעייה מההוא סבא ואליבא דרבותינו משום דהוה בההוא מניינא דשריותא ויש לו להשיבו מפי השמועה ששמע וידע היאך התירו אבל אי הוה בעי מסתמא או מגברא אחרינא הוי בעי לה אמתני': הכל מודים - באומר לאשתו בלילה זה גיטך כשתצא חמה מנרתיקה:
מגורשת! אמר אביי, תרי תנאי קאמר לה: אי מטינא לגליל – לאלתר ליהוי גיטא, ואי משתהינא באורחא תלתין יומין ולא אתינא – ליהוי גיטא. הגיע לאנטיפרס וחזר – דלא לגליל מטא, ולא אישתהויי נמי אשתהי תלתין יומין – בטל תנאו. ״הרי זה גיטיך אם לא באתי מכאן ועד שלשים יום״ כו׳: למימרא דעכו במדינת הים קיימא?! והא אמר רב ספרא: כי הוו מיפטרי רבנן מהדדי – בעכו הוו מפטרי, משום דאסור לצאת מארץ לחוצה לארץ! אמר אביי, תרי תנאי קאמר לה: אי מטינא למדינת הים – לאלתר ליהוי גיטא, אי משתהינא באורחא תלתין יומין ולא אתינא – ליהוי גיטא. הגיע לעכו וחזר – דלא למדינת הים מטא, ולא אישתהויי נמי אשתהי תלתין יומין – בטל תנאו. ״הרי זה גיטיך כל זמן שאעבור״ וכו׳: והא לא עבר! אמר רב הונא: מאי ״פניך״ – תשמיש; ואמאי קרי ליה ״פניך״ – לישנא מעליא נקט. ורבי יוחנן אמר: לעולם ״פניך״ ממש. מי קתני ״הרי זו מגורשת״? ״הרי זה גט״ קתני – דלא הוי גט ישן, ולכי מלו תלתין יומי הוי גיטא. תניא כוותיה דרבי יוחנן: ״הרי זה גיטיך כל זמן שאעבור מנגד פניך שלשים יום״, והיה הולך ובא, הולך ובא; הואיל ולא נתייחד עמה – הרי זה גט; ולגט ישן אין חוששין, שהרי לא נתייחד עמה. וליחוש שמא פייס! אמר רבה בר רב הונא: הכי אמר אבא מרי משמיה דרב, באומר: נאמנת עלי לומר שלא באתי. איכא דמתני לה אמתניתין: ״מעכשיו אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חדש״, ומת בתוך שנים עשר חדש – הרי זה גט. וליחוש שמא פייס! אמר רבה בר רב הונא: הכי אמר אבא מרי משמיה דרב, באומר: נאמנת עלי לומר שלא באתי. מאן דמתני לה אמתניתין, כל שכן אברייתא. מאן דמתני לה אברייתא – אבל אמתניתין, הא לא אתא. מתני׳ ״הרי זה גיטך, אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חדש״, ומת בתוך שנים עשר חדש – אינו גט. ״הרי זה גיטיך מעכשיו, אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חדש״, ומת בתוך שנים עשר חדש – הרי זה גט. ״אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חדש, כתבו ותנו גט לאשתי״ – כתבו גט בתוך שנים עשר חדש, ונתנו לאחר שנים עשר חדש – אינו גט. ״כתבו ותנו גט לאשתי, אם לא באתי מכאן עד שנים עשר חדש״ – כתבו בתוך שנים עשר חדש, ונתנו לאחר שנים עשר חדש – אינו גט. רבי יוסי אומר: כזה – גט. כתבו לאחר שנים עשר חדש, ונתנו לאחר שנים עשר חדש, ומת; אם הגט קודם למיתה – הרי זה גט; ואם מיתה קדמה לגט – אינו גט; ואם אין ידוע – זו היא שאמרו מגורשת ואינה מגורשת. גמ׳ תנא: רבותינו התירוה לינשא. מאן רבותינו? אמר רב יהודה אמר שמואל: בי דינא דשרו מישחא; סברי לה כרבי יוסי, דאמר: זמנו של שטר מוכיח עליו. אמר רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: רבי יהודה נשיאה בנו של רבן גמליאל בר רבי הורה, ולא הודו לו כל סיעתו; ואמרי לה כל שעתו. אמר ליה רבי אלעזר לההוא סבא: כי שריתוה – לאלתר שריתוה, או לאחר שנים עשר חדש שריתוה? לאלתר שריתוה – דהא לא אתי; או דלמא, לאחר שנים עשר חדש שריתוה – דהא איקיים ליה תנאו? ותיבעי ליה מתניתין: ״מעכשיו, אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חדש״, ומת בתוך שנים עשר חדש – הרי זה גט. לאלתר הוי, דהא לא אתי; או דלמא, לאחר שנים עשר חדש – דהא איקיים ליה תנאיה? אין הכי נמי, ומשום דהוה בההוא מעשה. אמר אביי: הכל מודים היכא דאמר: ״לכשתצא חמה מנרתיקה״ –
גיטין עו: