הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
צא:מסכת נדרים91b
אהלויי - מוכרי אהלות בשמים: נפטויי - מוכרי נפט: דהוה מהרזק בביתא - שהיה סגור עם אשה בבית: פרטיה נואף להוצא - פרץ הגדר: הוה מירכס - בביתה היה מתחבא בבית שלא ירגיש בו הבעל: בלא דעתא דאיתתא - שאילו היתה יודעת לא היתה מניחתו לאכול: כי נאפו ודם בידיהן - דנואפים הורגין הבעלים: מהו דתימא איסורא עבד - האי בהדה והאי דאמר ליה הכי משום דלא לימות דתיהוי איתתיה עלויה כי מים גנובים ימתקו קמשמע לן דלא אמרינן הכי ושריא:
דהוו הכא האידנא, אי אנת לא — דלמא מנהון. אמר רב נחמן: עיניה נתנה באחר, ולית בה מששא במלה. ההיא איתתא דלא הוה בדיחא דעתה בהדי גברא. אמר לה: האידנא מאי שנא? אמרה ליה: מעולם לא צערתן בדרך ארץ כי האידנא. אמר לה: לא הוה הדא מילתא האידנא. אמרה ליה: אם כן הלין נכרים נפטויי דהוו הכא האידנא, אי אנת לא — דלמא חד מנהון. אמר להו רב נחמן: לא תשגיחון בה, נותנת עיניה באחר הואי. ההוא גברא דהוה מהרזיק בביתא הוא ואינתתא. על אתא מריה דביתא, פרטיה נואף להוצא וערק. אמר רבא: איתתא שריא. אם איתא דעבד איסורא — ארכוסי הוה מירכס. ההוא נואף דעל לגבי דההיא אנתתא, אתא גברא, סליק נואף איתיב [בכלאי] בבא. הוה מחתן תחלי תמן וטעמינון חויא. בעא מרי דביתא למיכל מן הנהו תחלי בלא דעתא דאינתתא, אמר ליה ההוא נואף: לא תיכול מנהון דטעמינון חויא. אמר רבא: אינתתיה שריא, אם איתיה דעבד איסורא, ניחא ליה דליכול ולימות, דכתיב: ״כי נאפו ודם בידיהן״. פשיטא! מהו דתימא: איסורא עבד, והאי דאמר ליה דניחא ליה דלא לימות בעל, דתהוי אינתתיה עלויה ״מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם״, קא משמע לן. הדרן עלך ואלו נדרים וסליקא לה מסכת נדרים
נדרים צא: