הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
לב:מסכת נדרים32b
שס"ד ימים אית ליה וכו' - וימי השנה שס"ה ימים: המליכו - השליטו: אלו הן שתי עיניים - דלאחר שמל היה שלם בכל אבריו: ראש הגוייה - הוא אבר: מעשרה שליטים - שהן מועילין לגוף יותר מעשרה שליטים ואלו הן כו': הוציאה - לכהונה: על דיבורו של מלכי צדק - ניטלה ממנו הכהונה: אין בין המודר הנאה מחבירו - שחבירו הדירו שלא יהנה ממנו בשום ענין: למודר ממנו מאכל - שלא הדירו אלא הנאת מאכל: אלא דריסת הרגל - לעבור בחצרו ולקצר דרכו: וכלים - ולהשתמש בכלים של מדיר שאין עושין בהם מאכל דמודר הנאה אסור בדריסת הרגל דהיינו הנאה שמקצר דרכו ולהשתמש בכליו אבל מודר ממנו מאכל מותר בשתיהן לפי שזה לא הדיר ממנו אלא מאכל: גמ' מאן תנא - דמודר הנאה אסור בדריסת הרגל ובכלים וכו' אע"ג דלא מיחזי הנאה: רבי אליעזר היא דאמר אפילו ויתור כו' - ויתור זהו כגון שלקח מדה של תפוחים בפרוטה ולאחר שמדד לו המדה מוסיף לו שתים או שלשה וזהו דרך של חנוונין להוסיף על המדות משלהן הואיל ובלא תנאי נותן לו לא מיחזי כמקח אלא כמתנה ואליבא דרבי אליעזר אסור המודר באותו הויתור של מדידת פירות הכא נמי אף על גב דדריסת הרגל לא הויא הנאה גמורה אסור:
בחושבניה תלת מאה ושיתין וארבעה. ואמר רמי בר אבא: כתיב ״אברם״, וכתיב ״אברהם״. בתחלה המליכו הקדוש ברוך הוא על מאתים וארבעים ושלשה אברים, ולבסוף המליכו על מאתים וארבעים ושמונה אברים, אלו הן: שתי עינים, ושתי אזנים, וראש הגוייה. ואמר רמי בר אבא, מאי דכתיב: ״עיר קטנה ואנשים וגו׳״. ״עיר קטנה״ — זה הגוף, ״ואנשים בה מעט״ — אלו אברים, ״ובא אליה מלך גדול וסבב אתה״ — זה יצר הרע, ״ובנה עליה מצודים וחרמים״ — אלו עונות, ״ומצא בה איש מסכן וחכם״ — זה יצר טוב, ״ומלט הוא את העיר בחכמתו״ — זו תשובה ומעשים טובים. ״ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא״ — דבשעת יצר הרע לית דמדכר ליה ליצר טוב. ״החכמה תעז לחכם מעשרה שליטים״. ״החכמה תעז לחכם״ — זו תשובה ומעשים טובים, ״מעשרה שליטים״ — שתי עינים, ושתי אזנים, ושתי ידים, ושתי רגלים, וראש הגוייה, ופה. אמר רבי זכריה משום רבי ישמעאל: ביקש הקדוש ברוך הוא להוציא כהונה משם, שנאמר: ״והוא כהן לאל עליון״. כיון שהקדים ברכת אברהם לברכת המקום — הוציאה מאברהם. שנאמר: ״ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ וברוך אל עליון״. אמר לו אברהם: וכי מקדימין ברכת עבד לברכת קונו? מיד נתנה לאברהם, שנאמר: ״נאם ה׳ לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך״, ובתריה כתיב: ״נשבע ה׳ ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק״. על דיבורו של מלכי צדק. והיינו דכתיב ״והוא כהן לאל עליון״: הוא כהן, ואין זרעו כהן. הדרן עלך ארבעה נדרים אין בין המודר הנאה מחבירו למודר הימנו מאכל אלא דריסת הרגל וכלים שאין עושין בהם אוכל נפש. המודר מאכל מחבירו לא ישאילנו נפה וכברה וריחים ותנור, אבל משאיל לו חלוק וטבעת וטלית ונזמים. גמ׳ מאן תנא? אמר רב אדא בר אהבה: רבי אליעזר היא, דתניא רבי אליעזר אומר: אפילו ויתור אסור במודר הנאה. המודר מאכל מחבירו לא ישאילנו וכו׳.
נדרים לב: