הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
ס.מסכת נדרים60a
תרומה - דאין גידולי היתר מעלין את האיסור: בגידולי גידולין קאמר - דהכי קאמר גידולי בצל של תרומה שנטעה ורבו גידוליו על עיקרו דהוו להו גידולי גידולין: תנינא ובו' - דגידולי גידולין של תרומה חולין: אפי' בדבר שאין זרעו כלה - כגון בצל גידולי גידולין מותר: בדבר שזרעו כלה - כגון חיטים גידולי גידולין דזהו השני: תריץ רבויא של גידולי גידולין דרבו גידוליו על עיקרו מותר קא משמע לן - כלומר הא אתא לאשמועינן גידולי גידולין של בצל של תרומה ורבו אותן גידולין על עיקרו מותר דזהו השלישי: מתני' קונם יין שאני טועם היום - דמשמע כל זמן שהוא יום ותו לא: שבת זו - והיה עומד בשבת אסור בכל השבת בששת ימי השבוע: והשבת שעברה - כלומר בשבת שהוא עומד בה ולהכי קרי ליה שעברה לפי שהשבת זה אינו מתחשב אחר ימים הבאים אלא אחר ששת ימים שעברו: חדש זה - אמר קונם יין שאיני שותה בזה החדש והיה עומד באותו יום של ר"ח: אסור בכל החדש - בכל שלשים יום הבאים: וראש חדש להבא - כלומר ר"ח זה שהוא עומד לתוכו הוא נמנה עם ימים הבאים שהוא ראשון שלהם: וכן אם היה עומד בראש השנה ואמר קונם יין שאיני טועם שנה זו - אסור בכל השנה ואותו היום של ראש השנה שהוא עומד בו ולהכי קרי לעתיד לבא לפי שהוא נמנה לימים ולחדשים הנכנסים שהוא אחר זמן ולהכי קאמר לעתיד ולא קאמר להבא: ואם היה עומד בשנת השמיטה ואמר קונם יין שאיני טועם בשבוע זו אסור בכל השבוע הבא - ואותה שנה שביעית שהוא עומד בה נמנית לשבוע שעברה להכי קרי ליה שעברה: ואם אמר - שאיני טועם יום אחד מעת לעת שאם היה עומד בשעת הנדר בחצי היום אסור למחר עד חצי היום וכן אם אמר שבת אחד באיזה יום שעומד בשבוע אסור עד יום שמיני לאותו יום שנדר וכן בשנה אחת וכן בשבוע אחת אסור שנה שלימה ושבוע שלם מיום ליום: מתני' אמר קונם יין שאיני טועם עד הפסח אסור עד שיגיע - לדברי הכל: עד שיהא אסור עד שיצא - דמשמע דאמר עד שיצא כל הפסח: עד פני פסח - משמע עד שיגיע ומשמע עד שיצא: עד שיגיע - דקסבר לא מעייל איניש נפשיה לספיקא דכיון דאיכא לספוקי אי משמע עד שיצא או עד שיגיע ודאי בדליכא ספיקא הרהר בדעתו בשעת הנדר דהיינו עד שיגיע. ורבי יוסי אומר עד שיצא. דסבר מעייל איניש נפשיה לספיקא דאיכא לספוקי שמא עד שיצא קאמר: גמ' לכשתחשך - אע"פ שעבר היום: צריך שאלה לחכם - להתיר לו נדרו משום היכרא: גזירה היום אטו יום אחד - דאי אמרת לכשתחשך אע"פ שעבר היום הוי מותר אתו למימר נמי כי נדר יום אחד ועומד בחצי היום מותר לכשתחשך ואיהו לא הוי מותר עד מעת לעת הילכך צריך שאלה לחכם וכיון דבעי שאלה לחכם חכם חוקר כיצד נדר ולא יבא לידי חילול נדר:
מעלין את האיסור? והתנן: גידולי תרומה תרומה! בגידולי גידולין קאמרינן. הא נמי תנינא: גידולי גידולין חולין! הא קא משמע לן: אפילו בדבר שאין זרעו כלה. והתנן: הטבל — גידוליו מותרין בדבר שזרעו כלה. אבל דבר שאין זרעו כלה — גידולי גידולין אסורין! רבויא דרבו גידולין על עיקרו מותר קא משמע לן. הדרן עלך הנודר מן הירק ״קונם יין שאני טועם היום״ — אינו אסור אלא עד שתחשך. ״שבת זו״ — אסור בכל השבת, ושבת שעברה. ״חדש זה״ — אסור בכל החדש, וראש חדש להבא. ״שנה זו״ — אסור בכל השנה, וראש השנה לעתיד לבא. ״שבוע זה״ — אסור בכל השבוע, ושביעית שעברה. ואם אמר ״יום אחד״, ״שבת אחת״, ״חדש אחד״, ״שנה אחת״, ״שבוע אחד״ — אסור מיום ליום. ״עד הפסח״ — אסור עד שיגיע, ״עד שיהא״ — אסור עד שיצא. ״עד לפני הפסח״, רבי מאיר אומר: אסור עד שיגיע, רבי יוסי אומר: אסור עד שיצא. גמ׳ קונם יין שאני טועם כו׳. אמר רבי ירמיה: לכשתחשך צריך שאלה לחכם. מאי טעמא? אמר רב יוסף: גזירה ״היום״ משום ״יום אחד״.
נדרים ס.