הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
כג.מסכת נדרים23a
והוו מצטערי רבנן - והיו נוסעים משמש לצל ומצל לשמש מרוב תוגה שלא היו יודעין לומר דבר פתח לחרטתו: באוכלא דקצרי - כלי שמשימין בו הכובסין בגדיהן: אין פותחין בנולד - שאין ראוי ליארע כזה אבל הני דאמרן דמצטערי רבנן לאו מילתא דנולד הוא: אמר ליה האי נמי שכיחי אפיקורי דמצערי רבנן - כי האי ולא דמי לנולד: מתני' ר"א בן יעקב אומר אף הרוצה להדיר את חבירו שיאכל - שאומר לו קונם שאין אתה נהנה לי אם לא תאכל עמי היינו נמי נדרי זרוזין שאינו מדירו אלא כדי לזרזו שיאכל עמו יאמר כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל: גמ' לא שמע ליה - האי מודר ולא אתי למיכל בהדיה הואיל והנדר בטל:
מצטערי רבנן משימשא לטולא ומטולא לשימשא. (לישנא אחרא: אדעתא דהכי? אין. כמה זימנין, והוו מצטערי רבנן משימשא לטולא ומטולא לשימשא.) אמר ליה בטנית בריה דאבא שאול בן בטנית: מי נדרת אדעתא דמצטערי רבנן מטולא לשימשא ומשימשא לטולא? אמר: לא, ושריוה. רבי ישמעאל בר רבי יוסי הוה ליה נדרא למישרא. אתא לקמייהו דרבנן, אמרו ליה: נדרת אדעתא דהכי? אמר להו: אין. נדרתא אדעתא דהכי? אמר להו: אין. כמה זימנין. כיון דחזא ההוא קצרא דמצטערי רבנן, מחייה באוכלא דקצרי. אמר: אדעתא דמחי לי קצרא לא נדרי, ושריה לנפשיה. אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא: האי נולד הוא, דלא מסיק אדעתא דמחי ליה קצרא. ותנינא: אין פותחין לו בנולד! אמר ליה: האי לאו נולד הוא, דשכיחי אפיקורי דמצערי רבנן. דביתהו דאביי הוה לה ההיא ברתא. הוא אמר: לקריבאי. היא אמרה: לקריבה. אמר לה: תיתסר הנאתי עלך אי עברת אדעתאי ומינסבת לה לקריבך. אזלת ועברת על דעתיה ואינסבא לקריבה. אתא לקמיה דרב יוסף. אמר ליה: אילו הוה ידעת דעברת על דעתך ומנסבא לה לקריבה מי אדרתה? אמר: לא. ושרייה רב יוסף. ומי שרי כי האי גוונא? אין, והתניא: מעשה באדם אחד שהדיר את אשתו מלעלות לרגל, ועברה על דעתו ועלתה לרגל, ובא לפני רבי יוסי. אמר לו: ואילו היית יודע שעוברת על דעתך ועולה לרגל כלום הדרתה? אמר לו: לא, והתירו רבי יוסי. מתני׳ רבי אליעזר בן יעקב אומר: אף הרוצה להדיר את חבירו שיאכל אצלו, יאמר לו: ״כל נדר שאני עתיד לידור הוא בטל״, ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר. גמ׳ וכיון דאמר ״כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל״, לא שמע ליה ולא אתי בהדיה?
נדרים כג.