הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
סה:מסכת נדרים65b
מתיב רבי אבא וכו' והרי היא נאה: אלא שהנדר בטעות - מעיקרא ולא הוי נדר: בשלמא לרב הונא - תנא רישא תולה נדר בדבר וסיפא תנא תולה נדר בטעות דאינו נדר: אלא לרבי יוחנן כו': מתני' על לא תקום ולא תטור - שאם בקשת ממנו כלי ולא השאילך והדרתו הנאתך או שעשה לך דבר . שלא כהוגן ומתוך שנאה. הדרתו והתורה אמרה לא תשנא את אחיך בלבבך התורה הזקיקתו לפרנסו ולאוהבו ולהחיותו: שמא יעני ואי אתה יכול לפרנסו - מחמת נדרך: ואם אמר אילו הייתי יודע - בשעת הנדר בכל אזהרות הללו לא הייתי נודר: גמ' ונימא כל דמיעני - אמאי פותח לו שמא יעני לימא ליה מדיר לאו כל דמיעני נפול עלי לפרנסו ימנו לו גבאי לפרנסו ומאי דמטי לדידי למיהב לפרנסתו: בהדי כ"ע מפרנסנא ליה - ואמאי מוזקק אני לפרנסו טפי משאר עלמא: הא לא מצי טעון דכל הנופל - בעניות אינו נופל לידי גבאי תחילה אלא קרובים מתגלגלין עמו: מתני' אתה מוכר שער ראשך - מפרש בגמרא: ואמר - הבעל אילו הייתי יודע כו': גמ' ש"מ - מדקאמר ח' מאות זוז הניח לנו אבא רצונה ליטול מאתים ש"מ דמטלטלי משתעבדי לכתובה והא קי"ל (כתובות פא:) דלא משתעבדי: אמר אביי - ה"ק קרקע שוה ח' מאות זוז כו': והא קתני אפי' אתה מוכר שער ראשך - ומשמע דקאמר אפי' אין לך להשלים כתובה אלא משער ראשך זקוק אתה למוכרו ולהשלים לה: ושער ראשו מטלטלי הוא - דכל העומד ליגזוז כגזוז דמי: ה"ק - ר"ע אפי' אין לך מה לאכול אא"כ תמכור שער ראשך זקוק אתה ליתן לה כל הקרקע שיש לך: ש"מ אין מסדרין לבעל חוב - כלומר דהכל גובין ממנו ונותנין לבעל חובו מדקאמר ליה ר"ע אתה מוכר שער ראשך ותאכל והא קי"ל במס' ערכין (דף כג:) ובב"מ (דף קיד.) דמניחין לו כלי תשמישו ומטה ומפץ ושולחן ומזון ל' יום: הכי קאמר ליה אפי' אתה נותן לה כל אשר לך שאין לך לאכול אלא שער ראשך אין קורעין לה כתובתה עד שתפרע לה הכל משלם. ואית דאמרי אין מסדרין לבעל חוב אין עושין לו סדר של חיות שאין מניחין לו מה שסדרו חכמים כדאמרינן התם שמניחין לו כלי תשמישו ומטה וכו':
רבי אבא: ״קונם שאיני נושא לפלונית כעורה״, והרי היא נאה. ״שחורה״, והרי היא לבנה. ״קצרה״, והרי היא ארוכה — מותר בה. לא מפני שכעורה ונעשת נאה, שחורה ונעשת לבנה, קצרה ונעשת ארוכה — אלא שהנדר טעות. בשלמא לרב הונא דאמר נעשה כתולה נדרו בדבר: תנא תולה נדרו בדבר, ותנא נדר טעות. אלא לרבי יוחנן, דאמר כבר מת וכבר עשה תשובה, למה לי למתני תרי זימני נדר טעות? קשיא. מתני׳ ועוד אמר רבי מאיר: פותחין לו מן הכתוב שבתורה, ואומרין לו: אילו היית יודע שאתה עובר על ״לא תקם״, ועל ״לא תטר״, ועל ״לא תשנא את אחיך בלבבך״, ״ואהבת לרעך כמוך״, ״וחי אחיך עמך״, שהוא עני ואין אתה יכול לפרנסו. אמר: אילו הייתי יודע שהוא כן, לא הייתי נודר — הרי זה מותר. גמ׳ אמר להו רב הונא בר רב קטינא לרבנן: נימא, כל דמעני לאו עלי נפיל. מאי דמטי לי לפרנסו — בהדי כולי עלמא מפרנסנא ליה. אמרי ליה: אני אומר כל הנופל, אינו נופל לידי גבאי תחלה. מתני׳ פותחין לאדם בכתובת אשתו. ומעשה באחד שנדר מאשתו הנאה, והיתה כתובתה ארבע מאות דינרים. ובא לפני רבי עקיבא, וחייבו ליתן לה כתובתה. אמר לו: רבי, שמונה מאות דינרין הניח אבא. נטל אחי ארבע מאות, ואני ארבע מאות. לא דיה שתטול היא מאתים ואני מאתים? אמר לו רבי עקיבא: אפילו אתה מוכר שער ראשך — אתה נותן לה כתובתה. אמר לו: אילו הייתי יודע שהוא כן — לא הייתי נודר. והתירה רבי עקיבא. גמ׳ מטלטלי מי משתעבדי לכתובה? אמר אביי: קרקע שוה שמונה מאות דינר. והקתני: ״שער ראשו״, ושער ראשו מטלטלי הוא! הכי קאמר: אפילו אתה מוכר שער ראשך ואוכל. שמעת מינה אין מסדרין לבעל חוב? אמר רב נחמן ברבי יצחק:
נדרים סה: