נדרים דף כד.

הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות

כד.מסכת נדרים24a
הרי זה יכול - המודר להתיר נדרו בעצמו שלא ע"פ חכם שיכול לומר לו המודר כלום אמרת ליתן לבני כך וכך אלא בשביל כבודי: זהו כבודי - יותר שלא אקבל שאיני צריך וכבר הותר הנדר: מני אי רבי אליעזר בן יעקב - אע"ג דלא אמר זהו כבודי יותר בטל דנדרי זירוזין הוא: אלא לאו רבנן היא - דסברי דלא הוי נדרי זירוזין וש"מ פליגי: לעולם רבי אליעזר בן יעקב היא - הא מתני': ומודה ר' אליעזר בן יעקב בהאי דנדר הוי - ולא זירוזין דודאי משום נדר ממש קא"ל דאמר ליה לאו כלבא אנא כו': וחכ"א אף זה - נודר יכול להתיר שיכול לומר לו הריני מחזיק לך טובה כאילו התקבלתי ממך לפיכך אינו נדר: אי ר"א בן יעקב נדרי זירוזין הוו - שמזרזו ומדירו כדי שיתן לו כך וכך אע"ג דלא אמר התקבלתי הוי בטל דנדרי זירוזין הוו: אלא לאו רבנן היא - דסברי דלא הוו נדרי זירוזין אלמא פליגי: לעולם ר"א בן יעקב היא - הא מתני': ומודה - דהאי לא הוה נדרי זירוזין אלא נדר ממש ולהכי אי אמר התקבלתי לא הוי נדר: משום דאמר ליה לאו מלכא כו': מני אי ר"א בן יעקב נדרי זירוזין הוו - המדיר חברו שיאכל עמו ואפי' לא חלה מותר: אלא לאו רבנן היא - ופליגי דלא הוו נדרי זירוזין: לעולם ר"א בן יעקב היא - ומודה דלאו נדרי זירוזין הוו: מי סברת דאדריה מזמנא - דהיינו נדרי זירוזין: לא זמינא הוא דאדריה למזמנא דאמר ליה מזמנת לי בהדך אמר ליה אין נדר זה קבל עליך ונדר וחלה הוא - המזומן הא לא חלה הוי נדר גמור: יתר על כן - על אותו שאמר במשנה אמר ר"א בן יעקב האומר לחבירו קונם שאיני נהנה לך כו': והלה הקפיד כנגדו - אף על גב שפירש לו הכל ואע"פ שהקפיד כנגדו אף אלו נדרי זירוזין ומותר: ולא הודו לו חכמים - שיהא נדרי זירוזין:
״קונםשאיני נהנה לך אם אי אתה נוטל לבנך כור של חיטין ושתי חביות של יין״, הרי זה יכול להתיר את נדרו שלא על פי חכם, שיכול לומר לו: כלום אמרת אלא בשביל כבודי — זה הוא כבודי. טעמא דאמר ״זה הוא כבודי״, הא לאו הכי — נדר הוא. מני? אי רבי אליעזר בן יעקב — נדרי זירוזין הוי. אלא שמע מינה: פליגי רבנן עליה. לעולם רבי אליעזר בן יעקב היא, ומודה רבי אליעזר בן יעקב בהאי דנדרא הוי, דאמר ליה: לא כלבא אנא, דמיתהנינא מינך ולא מיתהנית מינאי. תא שמע: האומר לחבירו ״קונם שאתה נהנית לי אם אי אתה נותן לבני כור של חיטין ושתי חביות של יין״, רבי מאיר אומר: עד שיתן. וחכמים אומרים: אף זה יכול להתיר את נדרו שלא על פי חכם, שיכול לומר: הריני כאילו התקבלתי. טעמא דאמר ״הריני כאילו התקבלתי״, הא לאו הכי — נדר הוא. מני? אי רבי אליעזר בן יעקב — נדרי זירוזין הוי, אלא לאו: רבנן, ופליגי! לא, לעולם רבי אליעזר בן יעקב, ומודה רבי אליעזר בהאי דנדרא הוי, משום דאמר ליה: לאו מלכא אנא, דמהנינא לך ואת לא מהנית לי. אמר ליה מר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי, תא שמע: נדרי אונסין, הדירו חבירו שיאכל אצלו, וחלה הוא או חלה בנו או שעכבו נהר. הא לאו הכי — נדר הוא. מני? אי רבי אליעזר בן יעקב — זירוזין הוי. אלא לאו: רבנן, ופליגי! לעולם רבי אליעזר בן יעקב, ומי סברת דאדריה מזמנא לזמינא? לא, דזמינא אדריה למזמנא. דאמר ליה מזמנת לי לסעודתיך? אמר ליה: אין. נדר זה עליך? ונדר. וחלה הוא או שחלה בנו או שעכבו נהר — הרי אלו נדרי אונסין. תא שמע: יתר על כן, אמר רבי אליעזר בן יעקב: האומר לחבירו ״קונם שאני נהנה לך אם אי אתה מתארח אצלי ותאכל עמי פת חמה ותשתה עמי כוס חמין״, והלה הקפיד כנגדו — אף אלו נדרי זירוזין. ולא הודו לו חכמים. מאי ״לא הודו לו חכמים״? לאו
נדרים כד.