הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
כח.מסכת נדרים28a
חוץ מבשבועה - שלא יאמר יאסרו פירות שבעולם עלי בשבועה אם אינן של תרומה: לא יפתח לו בנדר - אם הליסטים אינו מזקיקו שידור לא יפתח לו הוא בעצמו: במה שהוא מדירו - בלבד ידור ולא בדבר אחר כדמפרש: כיצד אמר לו וכו' אשתו מותרת לו - דהיינו במה שהוא מדירו: ובניו אסורים - דהיינו במה שלא מדירו: גמ' דינא דמלכותא דינא - ולאו נדרי אונסין נינהו ואמאי נודרין למוכסין להבריח המכס של מלכות: שאין לו קצבה - שנוטל כל מה שרוצה: במוכס העומד מאליו - שאינה של מלכות: כיון דאמר יאסרו - ולא אמר מילתא דהערמה איתסרו ליה: אי דאמר היום לא מקבל מיניה מוכס - ואינו מניחו בשביל אותו נדר שלא יטול הפירות שהרי שומע דבהערמה נדר: באומר בלבו היום: אינם דברים - בעלמא: לא יפתח לו בשבוע - שלא יאמר לו אם תרצה אשבע לך: הא בנדר יפתח לו - שיאמר לו אם תרצה אדור לך נדר: הא מינדר נדר ליה בשבועה - אם הליסטים מזקיקו לכך וידור לו כן בלשון שבועה כדאמרן לעיל: והא תנן וכו' - ואמאי קתני בברייתא דלא יפתח לו בשבועה: תריץ הכי תנא במתני' בנדר להודיעך כחן דבית שמאי - דאפילו בנדר גרידא לא וכ"ש בנדר שבועה: וברייתא תנא בשבועה להודיעך כחן דב"ה - דאפי' בשבועה יפתח לו. וברייתא משום ב"ה נשנית ולאו דוקא היא ולא מצית למימר התם בשבועה הוא דלא יפתח וכו' ולא מקשינן דב"ש אדב"ש: רב אשי אמר הכי קתני - האי לא יפתח דברייתא לא משמע כדאמרינן דבאונסין קאי אלא האי לא יפתח דב"ש סברי לא יפתח לו החכם פתח לחרטה להשאל על שבועתו דאין שאלה לשבועה לפני החכם וליכא למידק מינה שום קושיא: מתני' אמר הרי נטיעות האלו קרבן - כלומר שיהו הקדש: אם אינן נקצצות - היום מוקי לה בגמרא ועבר היום ולא נקצצו ולא נשרף הטלית הרי הן הקדש ויש להן פדיון והדמים יכנסו להקדש והם יצאו לחולין: אבל אם אמר הרי הנטיעות האלו קרבן עדי שיקצצו אין להם פדיון - לעולם כל זמן שלא נקצצו ואין יוצאין לחולין אלא קדושות הן שהן בקדושת הגוף לעולם ואין להם תקנה עולמית שאפילו פדאן חוזרות וקדושות דכיון דאמר עד שיקצצו אין להם פדיון לעולם כל זמן שלא נקצצו משמע דלעולם יהיו קרבן עד שיקצצו:
מבשבועה. ובית הלל אומרים: אף בשבועה. בית שמאי אומרים: לא יפתח לו בנדר, ובית הלל אומרים: אף יפתח לו. בית שמאי אומרים: במה שהוא מדירו. ובית הלל אומרים: אף במה שאינו מדירו. כיצד? אמר לו: אמור ״קונם אשתי נהנית לי״, ואמר: ״קונם אשתי ובני נהנין לי״, בית שמאי אומרים: אשתו מותרת ובניו אסורין. ובית הלל אומרים: אלו ואלו מותרין. גמ׳ והאמר שמואל: דינא דמלכותא דינא? אמר רב חיננא אמר רב כהנא אמר שמואל: במוכס שאין לו קצבה. דבי רבי ינאי אמר: במוכס העומד מאליו. שהן של בית המלך, ואף על פי שאינן של בית המלך. היכי נדר? אמר רב עמרם אמר רב: באומר ״יאסרו פירות העולם עלי אם אינן של בית המלך״. כיון דאמר ״יאסרו״ — איתסרו עליה כל פירי עלמא! באומר ״היום״. אי דאמר ״היום״ לא מקבל מיניה מוכס! באומר בלבו ״היום״, ומוציא בשפתיו סתם. ואף על גב דסבירא לן דברים שבלב אינן דברים — לגבי אונסין שאני. בית שמאי אומרים: בכל כו׳. בית שמאי אומרים: במה שהוא מדירו, ובית הלל אומרים: אף בשאינו מדירו. כיצד? אמר לו: ״קונם אשתי נהנית לי״, ואמר ״קונם אשתי ובני נהנין לי״. בית שמאי אומרים: אשתו מותרת ובניו אסורין, ובית הלל אומרים: אלו ואלו מותרין. אמר רב הונא: תנא, בית שמאי אומרים: לא יפתח לו בשבועה, ובית הלל אומרים: אף יפתח לו בשבועה. לבית שמאי בשבועה הוא דלא יפתח לו, הא בנדר יפתח לו. והא תנן, בית שמאי אומרים: לא יפתח לו בנדר! ותו: מיפתח הוא דלא יפתח לו בשבועה, הא מידר נדר בשבועה. והתנן, בית שמאי אומרים: בכל נודרין חוץ מבשבועה! תנא מתניתין בנדר, להודיעך כחן דבית שמאי. תנא ברייתא בשבועה, להודיעך כחן דבית הלל. רב אשי אמר, הכי קתני, בית שמאי אומרים: אין שאלה בשבועה, ובית הלל אומרים: יש שאלה בשבועה. מתני׳ ״הרי נטיעות האלו קרבן אם אינן נקצצות״, ״טלית זו קרבן אם אינה נשרפת״ — יש להן פדיון. ״הרי נטיעות האלו קרבן עד שיקצצו״, ״טלית זו קרבן עד שתשרף״ —
נדרים כח.