הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
סג.מסכת נדרים63a
הבכירה בג' - במרחשון: בראש חדש כסליו - הוי רביעה אחרונה: לשאול - להתפלל על הגשמים: להתענות - לגזור תענית אם לא ירדו: ואמר ר' זירא לנודר - דהנודר בין עד הגשם בין עד הגשמים אסור עד זמן רביעה שניה ומשמע בין שאמר עד הגשם בין דאמר עד הגשמים: אמר לך ר' זירא האי דיאמר שניה לנודר היינו דאמר עדי הגשמים - וגשמים תרתי משמע אבל אמר עד הגשם לעולם אימא לך עד זמן גשמים שהיא רביעה ראשונה קאמר ולא שניה: ואמרינן עלה כמאן אזלא וכו' במאן כרבי יוסי - דמיום י"ז עד יום כ"ג הוו שבעה ימים דאי ר' מאיר לא הוו אלא ה' ימים אלמא דאפי' רבן גמליאל דמקיל הכא גבי נדרים דאמר עד שיגיע זמנה של רביעה אע"פ שעדיין לא ירדה סבירא ליה אתה מונה ראשונה ושניה ולא ראשונה בלבד לא שנא דאמר עד הגשם לא שנא דאמר עד הגשמים וקשיא לר' זירא: מתני' אמר שאיני טועם עדי ראש חדיש אדר - סתם אין אסור אלא עד ראש חדש אדר הראשון: גמ' מדקתני מתני' אינו אסור אלא עד אדר הראשון אלמא דכל היכא דקאמר עד אדר סתמא אדר הראשון משמע ולא שני: דתניא - הרוצה לכתוב בשטר אדר הראשון כותב בהדיא אדר הראשון אבל אם רוצה לכתוב אדר השני כותב סתם דברי ר"מ דסתם אדר השני משמע ולא הראשון: אדר השני כותב - בהדיא אדר השני דבסתם אדר הראשון תוא: אפילו תימא - מתניתין ר"מ ומתני' כגון דלא ידע דמיעברא שתא הילכך כי אמר סתם אדר הראשון משמע ולא השני שלא נתכוין אלא לאדר הסמוך לשבט וברייתא דקתני אדר השני כותב סתם כגון דידע דמיעברא שתא וכי אמר אדר סתם משמע אדר השני:
איזוהי זמנה של רביעה? הבכירה — בשלשה, בינונית — בשבעה, אפילה — בעשרים ושלשה, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: בשבעה, ובשבעה עשר, ובעשרים ושלשה. רבי יוסי אומר: בשבעה עשר, ובעשרים ושלשה, ובחודש כסליו. וכן היה רבי יוסי אומר: אין היחידים מתענין עד שיגיע ראש חדש כסליו. ואמרינן עלה: בשלמא רביעה ראשונה — לישאל. שלישית — להתענות. אלא שניה למאי? ואמר רבי זירא: לנודר. ואמרינן עלה: כמאן אזלא הא דתניא, רבן שמעון בן גמליאל אומר: גשמים שירדו שבעה ימים זה אחר זה — אתה מונה בהן רביעה ראשונה ושניה. כמאן? כרבי יוסי! ההוא דאמר ״עד הגשמים״. מתני׳ ״קונם יין שאיני טועם לשנה״, נתעברה השנה — אסור בה ובעיבורה. ״עד ראש אדר״ — עד ראש אדר הראשון. ״עד סוף אדר״ — עד סוף אדר הראשון. גמ׳ אלמא סתמא ד״אדר״ דקאמר — ראשון הוא. לימא מתניתין רבי יהודה היא, דתניא: אדר הראשון — כותב ״אדר הראשון״, אדר שני — כותב ״אדר״ סתם, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: אדר הראשון — כותב סתם, אדר שני — כותב ״תיניין״. אמר אביי: אפילו תימא רבי מאיר, הא דידע דמעברא שתא, הא דלא ידע.
נדרים סג.