הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
עו:מסכת נדרים76b
אין בעלמא דרשי קל וחומר - כי האי גוונא כדאשכחן לגבי נערה וזרעים טמאים: ושאני הכא - להכי לא דרשי בנדרים קל וחומר דאמר קרא וכו' הלכך לא מצי מפר אלא לאחר שנדרה שבא לכלל הקם: מתני' נדרה בלילי שבת - יכול להפר לה כל אותו ליל שבת ויום שבת והוא הדין נמי כי נדרה במ"ש שיפר כל אותו היום בא' בשבת אלא הא דנקיט לילי שבת משום דאשמועי' במה שאמרו הפרת נדרים כל היום כלילי שבת ויומו שהלילה הולך אחר היום כדכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד אבל לא ליום ולילה שאם נדרה ביום ולא הפר לה שוב אינו יכול להפר לה משתחשך שאין הפרת נדרים אלא אותו יום שנדרה ומשחשכה כבר נכנס יום אחר: גמ' מיום אל יום - משמע מאותה שעה ביום זה עד יום המחרת באותה שעה: ביממא אין - דיום שמעו משמע יממא ולא לילה להכי כתיב מיום אל יום דמשמע יום שלם: הא כתיב ביום שמעו - דמשמע אותו היום בלבד ולא למחר: דיאי מיום אל יום הוה משמע מחד בשבא לחדי בשבא - דהכי משמע מיום אל יום שכמוהו דהיינו שבוע שלם להכי כתיב ביום שמעו ביום אחד שלם מעל"ע: אין הלכה כאותו הזוג - רבי יוסי ור"א דאמרי מעת לעת: חייא בר רב הוה שדי גירא ובדיק - שלא היה מעיין כל כך בנדר אלא כמו שהיה עוסק במלאכתו שהיה יורה החץ מתוך כך בדיק ליה לנדר: יתיב וקאים - שלא היה יושב במקום אחד אלא עומד ויושב ובדיק ליה:
בעלמא דרשי קל וחומר, ושאני הכא דאמר קרא ״אישה יקימנו ואישה יפרנו״. את שבא לכלל הקם — בא לכלל הפר, את שלא בא לכלל הקם — לא בא לכלל הפר. מתני׳ הפרת נדרים כל היום. יש בדבר להקל ולהחמיר כיצד? נדרה בלילי שבת — יפר בלילי שבת וביום השבת עד שתחשך. נדרה עם חשכה — מפר עד שלא תחשך, שאם חשכה ולא הפר — אינו יכול להפר, גמ׳ תניא: הפרת נדרים כל היום. רבי יוסי ברבי יהודה ורבי אלעזר ברבי שמעון אמרו: מעת לעת. מאי טעמא דתנא קמא, אמר קרא: ״ביום שמעו״. ורבנן מאי טעמייהו — דכתיב: ״מיום אל יום״. ולתנא קמא, הא כתיב ״מיום אל יום״! איצטריך. דאי ״ביום שמעו״, הוה אמינא ביממא — אין, בליליא — לא, כתיב ״מיום אל יום״. ולמאן דאמר ״מיום אל יום״, הא כתיב ״ביום שמעו״! איצטריך, דאי כתיב ״מיום אל יום״, הוה אמינא מחד בשבא לחד בשבא ליפר לה, כתיב ״ביום שמעו״. אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי: אין הלכה כאותו הזוג. לוי סבר למיעבד כהני תנאי. אמר ליה רב, הכי אמר חביבי: אין הלכה כאותו הזוג. חייא בר רב שדי גירא ובדיק. רבה בר רב הונא יתיב וקאים.
נדרים עו: