הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
סב:מסכת נדרים62b
לפתוח ראשון - לקרוא בספר תורה: ולברך ראשו - בברכת המוציא ובברכת המזון: וליטול מנה יפה ראשון - כשחולק עם אחיו הכהנים בלחם הפנים: מנדה בלו והלך וגו' - מקרא הוא בספר עזרא: לא יהיבנא אכרגא - איני רוצה ליתן מס בשביל שאני חכם: עבדא דנורא - עבד של עבודת כוכבים פלונית אני ואיני רוצה ליתן מס. נורא שם עבודת כוכבים: אבא - יער: לפני עור - דאינהו קא עבדי מינה צורך עבודת כוכבים: להסקה ניתנו - וכמוכר להסקה דמי ולא לעבודת כוכבים: מתני' אמר קונם שאיני טועם עדי הקציר - עד שיתחילו לקצור חטין קאמר ולא קציר שעורים וקציר שעורים הוי מוקדם: אם היה בהר - בשעת הנדר אע"פ שירד בבקעה אסור עד שיתחילו לקצור בהר: אמר קונם שאיני טועם עד הגשמים - או שאמר שאיני טועם עד שיהו גשמים אסור עד שתרד רביעה שניה דגשמים משמע שנים: רביעה שניה - מפרש בגמרא: עד שיגיע זמנה של רביעה - אע"פ שלא ירדה כיון שהגיע זמנה מותר: אמר קונם שאיני טועם עד שיפסקו גשמים אסור עדי שיצא ניסן כולו דבר ר' מאיר - רבי מאיר לטעמיה דאמר במסכת תענית בפ"ק עד מתי שואלין את הגשמים ר"מ אומר עד שיצא ניסן רבי יהודה אומר עד שיעבור הפסח ותו לא: גמ' מחלוקת דיאמר עד הגשמים - דמר סבר עד זמנה ומר סבר עד שתרד: אבל אם אמר עד הגשם - דברי הכל עד זמן גשמים של רביעה ראשונה קאמר למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה עד שיגיע זמנה כו' דגשם חדא רביעה משמע:
ראשון, ולברך ראשון, וליטול מנה יפה ראשון. אמר רבא: שרי ליה לצורבא מרבנן למימר: לא יהיבנא אכרגא, דכתיב ״מנדה בלו והלך לא שליט למירמא עליהון״. ואמר רבי יהודה: ״מנדה״ — זו מנת המלך, ״בלו״ — זו כסף גולגלתא, ״והלך״ — זו ארנונא. ואמר רבא: שרי ליה לצורבא מרבנן למימר: ״עבדא דנורא אנא לא יהיבנא אכרגא״. מאי טעמא — לאברוחי אריא מיניה קאמר. רב אשי הוה ליה ההוא אבא, זבניה לבי נורא. אמר ליה רבינא לרב אשי: האיכא ״לפני עור לא תתן מכשול״! אמר ליה: רוב עצים להסקה ניתנו. מתני׳ ״עד הקציר״ — עד שיתחיל העם לקצור קציר חטין, אבל לא קציר שעורין, הכל לפי מקום נדרו. אם היה בהר — בהר, ואם היה בבקעה — בבקעה. ״עד הגשמים״, ״עד שיהו הגשמים״ — עד שתרד רביעה שניה. רבן שמעון בן גמליאל אומר: עד שיגיע זמנה של רביעה. ״עד שיפסקו גשמים״ — עד שיצא ניסן כולו, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: עד שיעבור הפסח. גמ׳ תניא: הנודר ״עד הקיץ״ בגליל, וירד לעמקים, אף על פי שהגיע הקיץ בעמקים — אסור עד שיגיע הקיץ בגליל. ״עד הגשמים״, ״עד שיהו גשמים״ — עד שתרד רביעה שניה, רבן שמעון בן גמליאל אומר וכו׳. אמר רבי זירא: מחלוקת דאמר ״עד הגשמים״, אבל אמר ״עד הגשם״ — עד זמן גשמים קאמר.
נדרים סב: