הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
כח:מסכת נדרים28b
גמ' וליתני - בהאי לישנא ברישא דהיכא דאמר הרי הפירות האלו קרבן [אם אינם נקצצות] קדושות ואינן קדושות קדושות דחל קדושה עלייהו ואינן קדושות דיש להן פדיון דלפי ההוא עניין דקתני סיפא הויין קדושות ואינן קדושות דאילו בסיפא דהתם דאמר עד שיקצצו הוי קדושה גמורה שהרי הן בקדושת הגוף שאין להם פדיון כל זמן שאין נקצצות אע"ג דקדושת דמים הוא ואילו כי אמר אם אינן נקצצות ליכא קדושה חמורה שהרי יש להם פדיון ולהכי כי אמר אם אינן נקצצות לענין כי אמר עד שיקצצו קדושות ואינן קדושות הן: תריץ אין הכי נמי הוה ליה למתני אלא איידי וכו': א"כ למה ליה למימר - דחל קדושה עלייהו כיון שעבר היום ולא נקצצו: לא צריכא כגון דאיכא זיקא נפישא - שמנשבת רוח קשה בעולם דמסיק אדעתיה דמיתבר להו זיקא דהיינו נקצצות וסד"א לא גמר בלבו להקדישו אלא אדעתא דמיתבר להו זיקא אמר הכי ולא צריכי פדיון דלא חל עלייהו קדושה וכחולין דמי קמ"ל דחל קדושה עלייהו דלהקדש גמור מתכוין: [והא וכו'] - כלומר היכי מצית אמרת דאיכא זיקא נפישא והקתני לה דומיא דטלית וטלית מי קיימא לשרפה בתמיה: אין כגון דאיכא דליקה - ומסיק אדעתיה דלא מיתצל ולהכי קאמר אם אינה נשרפת: הכי נמי וכו' - וסד"א דלא מתכוין להקדש כלל כדפרשינן: קמ"ל - דחל קדושה עלייהו: ולעולם - בתמיה. מדקתני אין להן פדיון משמע שלעולם אין להם פדיון אפי' לאחר קציצה: אמר בר פדא - כל זמן שלא נקצצו עדיין חוזרות וקדושות: נקצצו פודן פעם אחת ודיו - ויצאו לחולין ושוב אינו פודן דהא חולין הן:
להם פדיון. גמ׳ וליתני ״קדושות ואין קדושות״! איידי דבעי למיתנא סיפא ״אין להם פדיון״, תנא נמי רישא ״יש להם פדיון״. היכי נדר? אמר אמימר: באומר ״אם אינן נקצצות היום״, ועבר היום ולא נקצצו. אם כן למה לי למימר? פשיטא! לא צריכא כגון דאיכא זיקא נפישא. והא קתני לה גבי טלית, וטלית לשריפה קיימא? [אין] כגון דאיכא דליקה. הכא נמי, דאיכא זיקא נפישא, וסלקא דעתך דמסיק אדעתיה דלא מיתנצלן ומשום הכי קא נדר, קא משמע לן. הרי נטיעות האלו קרבן כו׳. ולעולם? אמר בר פדא: פדאן — חוזרות וקודשות, פדאן — חוזרות וקודשות, עד שיקצצו. נקצצו — פודן פעם אחת ודיו. ועולא אמר: כיון שנקצצו — שוב אין פודן.
נדרים כח: