הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
כז.מסכת נדרים27a
בנות שוח - בנות שבע: הייתי אומר תאנים שחורות ולבנות אסורין - דהיינו פלוני ופלוני ובנות שוח מותרות דהיינו נמי מין תאנים והיינו נדר שהותר מקצתו ומקצתו אסור דתאנים אסורות ובנות שוח מותרות: ורבי עקיבא היא - כדקתני עד שבא ר' עקיבא ולימד וכו': ופליגי רבנן עליה - דאמרי הכלכלה אסורה ובנות שוח מותרות וקשיא לרבא דאמר דכולי עלמא היכא דאמר פלוני ופלוני אסורין ואבא מותר דכולן מותרין דברי הכל: תריץ לה באומר הייתי אומר כל הכלכלה אסורה ובנות שוח מותרות - היינו דומיא דכולכם אסורין חוץ מאבא דפליגי ור' עקיבא היא ולא רבנן: נדר מחמשה בני אדם הותר א' מהן - כגון דאמר פלוני ופלוני אסורין ופלוני מותר הותרו כולן: חוץ מאחד מהם - דהיינו דומיא דכולכם אסורים חוץ מאבא הוא מותר וכולן אסורין והכי איכא למשמע מינה דהך סיפא בכולכם קמיירי מדקתני חוץ משמע דאמר כולכם ומדסיפא קמיירי בכולכם לא פליגי אלא בלזה ולזה: רישא - דקתני הותר לאחד מהן הותרו כולן ר' עקיבא היא ולא רבנן דלרבי עקיבא נדר שהותר מקצתו הותר כולו: וסיפא - דקתני הוא מותר והן אסורין דברי הכל היא והכא נמי קאמר רבה דבכולכם כולן אסורות דברי הכל (היא): ואי לרבא - אמר לזה ולזה דברי הכל מותר ובכולכם פליגי רישא דקמיירי בלזה ולזה דברי הכל דהכי נמי אמר דלזה ולזה ד"ה מותר וסיפא הוא מותר והן אסורין רבנן היא דרבא לטעמיה דאמר בכולכם פליגי ורבנן אוסרים מ"מ בין לרבא בין לרבה רישא בלזה ולזה וסיפא בכולכם: מתני' וחלה הוא - המדיר: גמ' דאתפיס זכוותא - שהביא שטרי זכיותיו לב"ד והיה צריך לחזור לביתו: ואמר - לב"ד ולבעל דינו אי לא אתינא וכו': ולנערה לא תעשה דבר - משום דאנוסה היא: וכי תימא קטלא שאני - דגבי קטלא חס רחמנא עלה כי אניסה אבל בשאר אונסין דליכא חיוב קטלא לא מפטר משום אונס: והתנן וכו' - ופטור: ולרבא - דאמר אנוס הוא ופטור: מאי שנא מהא דתנן וכו' - דכי מת בתוך שנים עשר חודש דאע"ג דאנסיה מיתה הוי גט ופטורה מן הייבום: אמרי - משום הכי הוי גט אע"פ שמת בתוך הזמן:
בה בנות שוח, ואמר: ״אילו הייתי יודע שבנות שוח בתוכה, לא הייתי נודר״ — הכלכלה אסורה, בנות שוח מותרות. עד שבא רבי עקיבא ולימד: נדר שהותר מקצתו — הותר כולו. מאי לאו, דאמר אילו הייתי יודע שבנות שוח בתוכה, הייתי אומר ״תאנים שחורות ולבנות אסורות, בנות שוח מותרות״, ורבי עקיבא היא, ופליגי רבנן? לא, באומר: אילו הייתי יודע שבנות שוח בתוכה, הייתי אומר: ״כל הכלכלה אסורה, ובנות שוח מותרות״. מאן תנא להא דתנו רבנן: נדר מחמשה בני אדם כאחד, הותר לאחד מהם — הותרו כולן. ״חוץ מאחד מהן״ — הוא מותר, והן אסורין. אי לרבה, רישא רבי עקיבא וסיפא דברי הכל. אי לרבא, סיפא רבנן ורישא דברי הכל. מתני׳ נדרי אונסין, הדירו חבירו שיאכל אצלו, וחלה הוא או שחלה בנו או שעכבו נהר — הרי אלו נדרי אונסין. גמ׳ ההוא גברא דאתפיס זכוותא בבי דינא, ואמר: אי לא אתינא עד תלתין יומין, ליבטלון הני זכוותאי. איתניס ולא אתא. אמר רב הונא: בטיל זכוותיה. אמר ליה רבא: אנוס הוא, ואנוס רחמנא פטריה, דכתיב: ״ולנערה לא תעשה דבר״. וכי תימא קטלא שאני, והתנן: נדרי אונסין, הדירו חבירו שיאכל אצלו, וחלה הוא או שחלה בנו או שעיכבו נהר — הרי אלו נדרי אונסין! ולרבא, מאי שנא מהא דתנן: ״הרי זה גיטיך מעכשיו אם לא באתי מכאן עד שנים עשר חדש״, ומת בתוך שנים עשר חדש — הרי זה גט. אמאי? והא מינס איתניס! אמרי: דלמא שאני התם
נדרים כז.