הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
לז:מסכת נדרים37b
אם אבדו - בשבת: אינו חייב באחריותן - הואיל ואינו שכיר ביום שבת: אם היה שכיר שבת - שנותנים לו ז' פשיטים שכרו לשבוע אע"פ שמגיע ליום שבת פשוט אחד כיון דכל יום שבת נבלע עם שכירות שאר השבוע זו היא הבלעה ששכר שבת מבליע בתוך ימי השבוע נותנין שכר שבת דהבלעה שרי: אם אבדו - בשבת חייב באחריותן דהא נותנין לו שכר השבת: אלא גבי שבת - דקתני לא קורין בתחילה אבל שונין לאו משום שכר פיסוק ולא משום שכר שימור קאמר דהא שרי בהבלעה: דיפנו אבהתהון דינוקא למצוותא דילהון - שאם היו עסוקין להקרותן בתחילה בדבר חדש היו טרודין בהן ולא היו פנויין למצות שבת להתענג בו אבל שונין הואיל וכבר למדוהו לא מיטרדי בהו: דיפנו - כדי שיהו פנויין: ויקיר להו עלמא - שכבד עליהם ללמוד מפני המאכל ולהכי אין קורין בתחילה בשבת דמצער להו: בנות - שמלמדין אותן תורה מי בעיין שימור אינהו לאו אורחייהו למיפק אבראי דכתיב כל כבודה בת מלך פנימה (תהילים מ״ה:י״ד) וליכא לאוקמא בה שכר שימור: שכר פיסוק טעמים דאורייתא הוא - ולא מצי למשקל עלייהו אגרא: אלו הפסוקים - עד היכן מסיים כל פסוק ופסוק ולהכי קרי להו שום שכל שיכול להשכיל בפסוק בין כל פיסוק ופיסוק: הלכה למשה מסיני - דנקראין הכי: מקרא סופרים ארץ ארץ - כלומר מה שקורין ארץ ארץ דלא כתבינן ההברה דלא כתבינן יו"ד בין אל"ף לרי"ש ובין רי"ש לצד"י וכן נמי ארץ דלא כתבינן ב' אלפי"ן או ה"א סמוך לאל"ף ויו"ד בין רי"ש לצד"י וכן שמים דלא כתבינן שאמים אל"ף בין שי"ן למ"ם ובין מ"ם ליו"ד וכן מצרים: עיטור סופרים אחר תעבורו - ולא כתיב תעבורו אחד והיינו עיטור שמעטרין הדיבור דהכי משמע יפה: קדמו שרים אחר נוגנים - ולא כתיב אחר נוגנים קדמו שרים: צדקתך כהררי אל - ולא כתיב כהררי אל צדקתך דהכי מסתבר טפי ובדווקא משתעי: איש דכאשר ישאל איש בדבר האלהים - באחיתופל כתיב: באים דונבנתה - [קרי ולא] כתיב: לה דפליטה - שניהן כתובין בירמיהו: את דהגד הוגד אלי - דכולהו הני קריין ולא כתיבן: וכתיבן ולא קריין נא דיסלח - דנעמן:
אבדו — אינו חייב באחריותן. ואם היה שכיר שבת, שכיר חדש, שכיר שנה, שכיר שבוע — נותן לו שכר שבת. לפיכך אם אבדו — חייב באחריותן. אלא: גבי שבת היינו טעמא דאין קוראין בתחילה — משום דיפנו אבהתהון דינוקי למצותא דשבתא. ואיבעית אימא: משום דבשבתא אכלין ושתין ויקיר עליהון עלמא. כדאמר שמואל: שינוי וסת תחילת חולי מעיים. ולמאן דאמר שכר פיסוק טעמים, מאי טעמא לא אמר שכר שימור? קסבר בנות מי קא בעיין שימור? ולמאן דאמר שכר שימור, מאי טעמא לא אמר שכר פיסוק טעמים? קסבר (שכר) פיסוק טעמים דאורייתא הוא. דאמר רב איקא בר אבין אמר רב חננאל אמר רב: מאי דכתיב ״ויקראו בספר בתורת האלהים מפרש ושום שכל ויבינו במקרא״. ״ויקראו בספר בתורת האלהים״ — זה מקרא, ״מפרש״ — זה תרגום, ״ושום שכל״ — אלו הפסוקים, ״ויבינו במקרא״ — זה פיסוק טעמים. ואמרי לה: אלו המסורות. אמר רבי יצחק: מקרא סופרים, ועיטור סופרים, וקריין ולא כתיבן, וכתיבן ולא קריין — הלכה למשה מסיני. מקרא סופרים: ארץ, שמים, מצרים. עיטור סופרים: ״אחר תעברו״, ״אחר תלך״, ״אחר תאסף״, ״קדמו שרים אחר נגנים״, ״צדקתך כהררי אל״. קריין ולא כתיבן: ״פרת״ ד״בלכתו״, ״איש״ ד״כאשר ישאל איש בדבר האלהים״, ״באים״ ד״נבנתה״, ״לה״ ד״פליטה״, ״את״ ״דהגד הגד״, ״אלי״ ד״הגרן״, ״אלי״ ד״השערים״, הלין קריין ולא כתבן. וכתבן ולא קריין: ״נא ד״יסלח״,
נדרים לז: