הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
מו:מסכת נדרים46b
כשיש בה בדי חלוקה - ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה וטעמא דמאן דאסר הואיל ואפשר בחלוקה: אבל אין בה כדי חלוקה דבר הכל מותר - דמאי אפשר ליה למיעבד: בדבר של אותה העיר - כדמפרש בית הכנסת והתיבה וכו': שאין בה כדי חלוקה - ומאן דאסר משום דכבית הכנסת דמי דקתני דש ניהם אסורים ומאן דשרי הואיל ואי אפשר בחלוקה: אבל יש בה כדי חלוקה דברי הכל אסור - דסגי ליה בחלוקה: וכמה תפיסת יד - יש לו למדיר באותו מרחץ דליתסר ביה האי: אבל בבציר - מרביע לא חשיב תפיסת יד ומותר בו המודר וספרים דכתיב בהו בבצין משמע נמי בבצים ואית דגרסי בביצין כמו ביצין של יוצר כדאמר בב"מ (דף עד.) שהיוצר עושה כמין ביצים של חומר ומהם עושה קדרות והכי משמע ליה דאית ליה תשמישתא כלום אבל כדי להניח ביצים של יוצר להתם לייבשם אין זו תפיסת יד: אביי אמר אפי' בבציר - מרביע הוי תפיסת יד ואסור בהם המודר והכי נמי איכא לפרש כל הני לישני: דמקבל בטסקא - שקיבלו השוכר לתת ממנו מס בכל שנה ושנה דהאי לא הוי תפיסת יד כלל:
שיש בה כדי חלוקה. אבל אין בה כדי חלוקה — דברי הכל מותר. אמר ליה רב יוסף: הרי בית הכנסת, דכמי שאין בו כדי חלוקה דמי, ותנן: שניהן אסורין בדבר של אותה העיר! אלא, אמר רב יוסף, אמר זעירי: מחלוקת שאין בה כדי חלוקה, אבל יש בה כדי חלוקה — דברי הכל אסור. אמר רב הונא: הלכה כרבי אליעזר בן יעקב. וכן אמר רבי אלעזר: הלכה כרבי אליעזר בן יעקב. המודר הנאה מחבירו ויש לו שם מרחץ וכו׳. וכמה תפיסת יד? אמר רב נחמן: למחצה לשליש ולרביע. אבל בבציר — לא. אביי אמר: אפילו בבציר — אסור. היכי דמי דשרי — דמקבל בטסקא.
נדרים מו: