הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
נז.מסכת נדרים57a
מתני' בדבר שזרעו כלה - בקרקע וגדל כגון חטה וכיוצא בה דהיינו גידולין גמורין: אבל בדבר שאין זרעו כלה - כגון השומים והבצלים שאינו כלה בקרקע אלא שרבה וגדל בגופו: אפילו גידולי גידולין אסורין - דכגופייהו דמו: מעשה ידיך עלי - ונתנו לה פירות בשכר מעשה ידיה הואיל ואמר עלי אסור בחילופיהן וט' אבל כי אמר שאיני טועם משמע מהן גופן איני טועם הלכך מותר בחילופיהן ובגידוליהן אם זרעו וצמחו: שאת עושה איני אוכל עדי הפסח - דאמר הכי קונם עלי מה שאת עושה שאיני אוכל ממעשה ידיך עד הפסח או שאמר קונם שאת עושה שאיני מתכסה מכל מלאכתך עד הפסח: מותר לאחר הפסח - שהרי לא נדר מכל מה שתעשה אלא עד הפסח: אפי' אחר הפסח אסור - לאכול ולהתכסות מכל שעושה לעולם שהרי לא קבע בו זמן: היה עומד באדר ואמר קונם שאת נהנית לי עד הפסח אם תלכי לבית אביך מעכשיו עד החג הלכה לפני הפסח אסורה בהנאתו עד הפסח:
מתני׳פירות האלו עלי״, ״קונם הן על פי״, ״קונם הן לפי״ — אסור בחילופיהן ובגידוליהן. ״שאני אוכל״, ו״שאני טועם — מותר בחילופיהן ובגידוליהן, בדבר שזרעו כלה. אבל בדבר שאין זרעו כלה — אפילו גידולי גידולין אסורין. האומר לאשתו ״קונם מעשה ידיך עלי״, ״קונם הן על פי״, ״קונם הן לפי״ — אסור בחילופיהן ובגידוליהן. ״שאני אוכל״, ״שאני טועם״ — מותר בחילופיהן ובגידוליהן, בדבר שזרעו כלה. אבל דבר שאין זרעו כלה — אפילו גידולי גידולין אסורין. ״שאת עושה איני אוכל עד הפסח״, ״שאת עושה איני מתכסה עד הפסח״, עשתה לפני הפסח — מותר לאכול ולהתכסות אחר הפסח. ״שאת עושה עד הפסח איני אוכל״, ו״שאת עושה עד הפסח איני מתכסה״, עשתה לפני הפסח — אסור לאכול ולהתכסות אחר הפסח. ״שאת נהנית לי עד הפסח אם הולכת את לבית אביך עד החג״, הלכה לפני הפסח — אסורה בהנאתו עד הפסח.
נדרים נז.