הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
פג:מסכת נדרים83b
דלמא מיין דאית לה צערא הפר - מזג וחרצן לא הפר לה דהא אמרת אין נזירות לחצאין אהכי קאמר דמפר כולו ולא שייר אלא טומאת מת משום דלא אפשר ליה להפר לה ותייתי נמי עולת העוף דהא חייל עלה אכתי נזירות לענין טומאה: אמרי טומאת מת - ודאי הוי נמי בכלל הפרה משום דאית לה צערא כדכתיב קרא והחי יתן אל לבו והויא עינוי נפש: דיספוד יספדון ליה כו' - כלומר יספוד לאינשי כי היכי דיספדון ליה נמי והיינו והחי יתן אל לבו שישתדל לעשות עם אחרים כדי שיזכה ויעשה לו כמו כן ולעיל מיניה כתיב טוב ללכת אל בית אבל וגו': מתני' קונם שאני נהנה לבריות - קונם יהא עלי כל מה שאהנה מן הבריות: אינו יכול להפר ויכולה ליהנות מלקט שכחה ופאה - דלא של בריות הן אלא של הפקר: גמ' מדקאמר דאין יכול להפר משמע דאין בנדר הזה עינוי נפש משום דיכולה להתפרנס משלו: אימא סיפא יכולה ליהנות בלקט שכחה ופיאה אבל מן הבעל לא אכלה - דאי אכלה מבעל היכי מותרת בלקט שכחה ופאה דהא לאו עניה היא: ה"ג אמר עולא לעולם בעל לאו בכלל בריות הוא חדא ועוד קתני כו' - ואין יכול להפר דמתניתין אכ"ע קמהדר דאין יכול להפר אליבא דכ"ע משום דלאו נדרי עינוי נפש הויין ולאו דברים שבינו לבינה: רב נחמן אמר לעולם בעל לאו בכלל בריות - והאי דקאמר אין יכול להפר א"צ להפר קאמר: ויכולה ליהנות בלקט כו' - משנתגרשה קאמר דהתם לא מציא לאיתהנויי מבעל:
מיין דאית לה צערא — הפר לה, מטומאת מת, דלית לה צערא — לא הפר לה? אמרי: מטומאת מת נמי אית לה צערא — דכתיב: ״והחי יתן אל לבו״, ותניא, היה רבי מאיר אומר: מאי דכתיב ״והחי יתן אל לבו״, דיספוד — יספדון ליה, דיבכון — יבכון ליה, דיקבר — יקברוניה. מתני׳ ״קונם שאני נהנה לבריות״ — אינו יכול להפר, ויכולה היא ליהנות בלקט, שכחה, ובפאה. ״קונם כהנים לוים נהנים לי״ — יטלו על כרחו. ״כהנים אלו ולוים אלו נהנים לי״ — יטלו אחרים. גמ׳ אלמא אפשר דמתזנה מדיליה, מכלל דבעל לאו בכלל ״בריות״ הוא. אימא סיפא: יכולה ליהנות בלקט שכחה ופאה, אבל מדבעל לא אכלה, אלמא בעל בכלל ״בריות״ הוא! אמר עולא: לעולם לאו בכלל ״בריות״ הוא, ועוד: אין יכול להפר — מפני שיכולה ליהנות בלקט שכחה ופאה. רבא אמר: לעולם בעל בכלל ״בריות״ הוא, ו״מה טעם״ קאמר: מה טעם אין יכול להפר? מפני שיכולה ליהנות בלקט שכחה ופאה. רב נחמן אמר: לעולם בעל לאו בכלל ״בריות״ הוא. והכי קתני: נתגרשה, יכולה ליהנות בלקט שכחה ופאה.
נדרים פג: