הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
נז:מסכת נדרים57b
הלכה אחר הפסח - והרי היא נהנית ממנו קודם הפסח נמצא עובר בלא יחל דברו במה שנהנית ממנו קודם הפסח שהרי הוא הדירה עד הפסח: ומותרת לילך אחר הפסח - שהרי לא הדירה אלא עד הפסח: גמ' העלה בידו בצל - ברייתא היא איבעי' היא דאיבעיא בבי מדרשא: שעקרו בשביעית ונטעו בשמינית - איכא דאמרי שעיקרו גדל בשביעית ונתגדל עד שרבו גידוליו על עיקרו: וקא מיבעיא ליה הכי - גידוליהן איתינהו היתר שגדלו בשמינית ועיקרו אסור בהנאה שהרי גדל בשביעית וחייבין בביעור וכיון דרבו גידוליו על עיקרו שהיו יותר מן העיקר אותן גידולי היתר מעלין את האיסור שמבטלין את האיסור כולו או לא: מותר - דגידולי היתר מבטלין את האיסור והכא נמי לא שנא: ילדיה - של ערלה: שסיבכה - שהרכיבה בתוך אילן זקן של היתר והיו בה פירות הערלה: ואע"פ שהוסיפה - פירות לאחר שהרכיבה מאתים חלקים יותר ממה שהיתה בשעת הרכבה אע"ג דשאר ערלה בטלה במאתים: אסור - אלמא דלא אתו גידולין דהיתר ומעלין את האיסור: ופשט ליה מן הדא - דמותר דהווין נמי תרין: ליטרא - ממש של בצלים: שתיקנה - שעישרה כהלכתה וזרעה וגדלה: מתעשרת לפי כולה - אע"פ שכבר עישר מן העיקר והעיקר קיים ואינו כלה צריך להפריש מן הגידולים ומן העיקר לפי שבטלו גידולים את העיקר הכא נמי ההוא בצל שהעלה ישמעאל גידולין מבטלין את העיקר: דלמא לחומרא שאני - כגון הכא גבי ליטרא בצלים דלחומרא קאמר דצריך לעשר משום דגדולין מבטלין את העיקר אבל לקולא כגון בעיא דישמעאל דהוי להתיר לא אמר:
הפסח — ב״בל יחל״. ״שאת נהנית לי עד החג אם הולכת את לבית אביך עד הפסח״, הלכה לפני הפסח — אסורה בהנאתו עד החג, ומותרת לילך אחר הפסח. גמ׳ האומר לאשתו ״קונם מעשה ידיך עלי״, ״קונם הן על פי״, ״קונם הן לפי וכו׳״, ישמעאל איש כפר ימא, ואמרי לה איש כפר דימא, העלה בידו בצל שעקרו בשביעית, ונטעו בשמינית, ורבו גידוליו על עיקרו. והכי קא מיבעיא ליה: גידוליו היתר ועיקרו אסור, כיון דרבו גידוליו מעיקרו — אותן גידולי היתר מעלין את האיסור, או לא? אתא לקמיה דרבי אמי לא הוה בידיה. אתא לקמיה דרבי יצחק נפחא, פשט ליה מן הדא דאמר רבי חנינא תריתאה אמר רבי ינאי: בצל של תרומה שנטעו, ורבו גידוליו על עיקרו — מותר. אמר ליה רבי ירמיה ואיתימא רבי זריקא: שביק מר תרין ועביד כחד?! מאן נינהו תרין? דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: ילדה שסיבכה בזקינה, ובה פירות, אף על פי שהוסיפה מאתים — אסור. ואמר רבי שמואל בר רבי נחמני אמר רבי יונתן: בצל שנטעו בכרם, ונעקר הכרם — אסור. הדר אתא לקמיה דרבי אמי ופשיט ליה מן הדא דאמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: ליטרא בצלים שתיקנה וזרעה, מתעשרת לפי כולה. אלמא אותן גידולין מבטלין עיקר. דלמא לחומרא שאני. אלא, מן הדא דתניא, רבי שמעון אומר:
נדרים נז: