הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
עד.מסכת נדרים74a
מתני' בין ליבם אחד - בין שזקוקה ליבם אחד בין לשני יבמין אמר ר' אליעזר יפר ומוקמינן ליה בגמרא בשעשה בה מאמר אחד מהן: ומה אשה שקנה הוא לעצמו - כגון הנושא אשה בעלמא: שהקנו לו מן השמים - יבמה שחייבו לו מן התורה: שאין לאחר רשות בה - המקדש אשה מן השוק לאחר שקידשה לא תפסי בה קידושי מאדם אחר ואהכי מצי מיפר: שיש לאחר רשות בה - שאם עשה בה מאמר יבם זה ובא אחיו אח"כ ועשה בה מאמר תפיס בה כדאמר (יבמות נ.) יש מאמר אחר מאמר: דבריך בשני יבמין - דבשני יבמין מצית למימר כי האי גוונא: מה אתה משיב על יבם אחד - בהא לא מצית למימר שיש לאחרים רשות בה הואיל וליכא יבם אחר ואת לא משוית חילוק בין יבם אחד לשני יבמין: א"ל אין היבמה גמורה לאישה - שאם בא עליה זר אין נסקל שאין בה לא דין ארוסה ולא דין אשת איש ואין חייבין עליה אלא לאו דלא תהיה אשת המת וגו' (דברים כ״ה:ה׳): כשם שארוסה - בעלמא גמורה לאישה שנסקלין על ידה: גמ' קסבר אין זיקה - ואפילו ליבם אחד אינה זקוקה דתיהוי כאשתו עד שתכנס לחופה: ור' יהושע סבר יש זיקה - ולהכי לאחד יפר אבל לשנים אינו מיפר דאין ברירה לאיזה מהן זקוקה ולאיזה מהן תתיבם אע"ג דאמרי' (יבמות כד.) מצוה בגדול לייבם מ"מ אם בא עליה קטן קנאה: לעולם קסבר ר"א יש זיקה - והיינו טעמא דאפילו לשנים יפר בשעשה בה האחד מאמר דהשתא יש ברירה ואליבא דב"ש דאמרי דמאמר קונה קנין גמיר והיא כאשתו לכל דבר הלכך מיפר לה: לעולם קסבר ר"א יש זיקה - והיינו טעמא דאפילו לשנים יפר בשעשה בה האחד מאמר דהשתא יש ברירה ואליבא דב"ש דאמרי דמאמר קונה קנין גמיר והיא כאשתו לכל דבר הלכך מיפר לה: ה"מ ביבם אחד - דיש זיקה: אבל בשני יבמין לא - קני מאמר דלאחר דעשה בה מאמר אילו אתי אחוה מצי לאוסרה עליו בביאה או בגיטא דיש ביאה וגט אחר מאמר: מי איכא מילתא וכו' - משום האי טעמא דאילו אית ליה אחא להאי יבם מצי מפיק לה מיניה בתר הכי שמקדשה או על ידי גט וביאה וקרו להנהו קדושי מאמר ולית בהו מששא כולי האי: ולר' אלעזר בן פדת דאמר מאמר כו' אלא לדחות בצרה בלבד - שאם היו ב' נשים לזה שמת ושתיהן זקוקות ליבם ואי אפשר לייבם לנשתיהן דבית אחד הוא בונה ואינו בונה שתי בתים ובהא מילתא קסברי בית שמאי דמאמר קונה דכשעושה בזו מאמר דוחה לצרה ומתירה לשוק אבל עדיין זו זקוקה לאחיו דמצי אשר לה עליה: מאי איכא למימר - אכתי תיבעי לך מאי טעמא דאמר ר"א אפילו לשנים יפר: כגון שעמד בדיין - משעשה בה מאמר שזו תבעתו בדין מפני שלא היה מייבמה וחייבוהו בית דין לינשא לה וברח [דאיחייב] לה במזונותיה ובהפרת נדריה וכדרב פנחס כו':
מתני׳יבם, בין ליבם אחד, בין לשני יבמין. רבי אליעזר אומר: יפר. רבי יהושע אומר: לאחד, אבל לא לשנים. רבי עקיבא אומר: לא לאחד ולא לשנים. אמר רבי אליעזר: מה אם אשה שקנה הוא לעצמו — הרי הוא מיפר נדריה, אשה שהקנו לו מן השמים — אינו דין שיפר נדריה? אמר לו רבי עקיבא: לא, אם אמרת באשה שקנה הוא לעצמו — שאין לאחרים בה רשות, תאמר באשה שהקנו לו מן השמים, שיש לאחרים בה רשות?! אמר לו רבי יהושע: עקיבא, דבריך בשני יבמין, מה אתה משיב על יבם אחד? אמר לו: אין היבמה גמורה ליבם כשם שהארוסה גמורה לאישה. גמ׳ בשלמא רבי עקיבא סבר אין זיקה, ורבי יהושע סבר יש זיקה. אלא רבי אליעזר, מאי טעמיה? אי יש זיקה, אין ברירה. אמר רבי אמי: כגון שעשה בה מאמר. ורבי אליעזר סבר לה כבית שמאי, דאמרי: מאמר קונה קנין גמור. ורבי יהושע אומר לך: הני מילי בחד יבם, אבל בשני יבמין — לא. מי איכא מידי דכי אתי אחוהי אסר עליה בביאה, או בגיטא ומפר? ורבי עקיבא סבר: אין זיקה. ולרבי (אליעזר) [אלעזר], דאמר: מאמר לבית שמאי אין קונה אלא לדחות בצרה. מאי איכא למימר? הכא במאי עסקינן — כגון שעמד בדין, ואיתחייב לה מזונות, וכדרב פנחס משמיה דרבא: דאמר כל הנודרת — על דעת בעלה היא נודרת.
נדרים עד.