הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
פא:מסכת נדרים81b
שלא מצינו שועל שמת בעפר פיר - בעפר חפירתו דהואיל שהוא רגיל בה ומתגדל באותה עפר כך לא מצינו אדם שניזוק במקום שרגיל לדוש . בתוכו שאין השער מזיקו: דברים שיש בהן עינוי נפש מפר בין בינו לבינה כו' - כלומר כשהוא מפר לה הוו מופרים לעולם בין כל זמן שהיא תחתיו ובין בינה לבין אחרים אפי' לאחר שתתגרש ותנשא לאחר: שאין בהן עינוי נפש בינה לבין אחרים אינו מפר - כדמפרש בריש פירקין דלאחר שגרשה תלין עליה: כיצד - איזהו נדרי עינוי נפש שיהיו מופרין לעולם אמרה קונם וכו': שאיני עושה לפי אבא - אינו לא נדרי עינוי נפש ולא דברים שבינו לבינה לכך אינו מפר לה: שלא אכחול ושלא אפקוס - דברים שבינו לבינה: שלא אשמש מטתך - כדמפרש לקמן: שלא אציע מטתך כו' אין צריד להפר - משום דרחמנא זכייה ליה בהני מלאכות: רשב"ג אומר יפר משום שנאמר לא יחל דברו - דאורייתא דלאו כל כמינה לאפקועי שעבודו דבעל מינה והיינו כרב אדא בר אהבה דאמר דברים שבינו לבינה יפר: דבר אחר לא יחל דברו מכאן אזהרה לחכם שלא יתיר נדריו לעצמו: דברים המותרים ואחרים שנהגו בו איסור אי אתה רשאי לנהוג כו' מני רשב"ג היא - דאמר לעיל יפר לה הואיל ונהגה בו איסור והיא סבורה שתהא אסורה להציע לו מטתו ולמזוג כוס אינו רשאי לנהוג בהן היתר אא"כ מפר לה: משום שנאמר לא יחל דברו - דאינו רשאי לבטל דבריה ולנהוג בהן היתר אא"כ מפר לה: האומרת נטולה אני מן היהודים - מודרת אני מהם מתשמיש שלא יהנה שום יהודי ממנה:
מצינו שועל שמת בעפר פיר. תניא כוותיה דרב אדא בר אהבה: דברים שיש בהן עינוי נפש — מפר, בין בינו לבינה, בין בינה לבין אחרים. שאין בהן עינוי נפש בינו לבינה — מפר. בינה לבין אחרים — אינו מפר. כיצד? אמרה ״קונם פירות עלי״ — הרי זה יפר. ״קונם שאיני עושה לפי אבא״, ״לפי אחיך״, ״לפי אביך״, ״לפי אחי״, ו״שלא אתן תבן לפני בהמתך ומים לפני בקרך״ — אין יכול להפר. ״שלא אכחול״, ״שלא אפקוס״, ו״שלא אשמש מטתי״ — יפר משום דברים שבינו לבינה. ״שלא אציע לך מטתך״, ו״שלא אמזוג לך את הכוס״, ו״שלא ארחץ לך פניך ידיך ורגליך״ — אין צריך להפר. רבן גמליאל אומר: יפר, שנאמר: ״לא יחל דברו״. דבר אחר: ״לא יחל דברו״ — מכאן לחכם שאין מתיר נדרי עצמו. מאן שמעינן דאמר ״שלא אכחול ושלא אפקוס״ דברים שבינו לבינה הויין — רבי יוסי, וקתני דמפר משום דברים שבינו לבינה. אמר מר: ״ושלא אשמש מטתי״ — יפר משום דברים שבינו לבינה. היכי דמי? אילימא דאמרה: ״הנאת תשמישי עליך״, למה לי הפרה? הא משועבדת ליה! אלא באומרת ״הנאת תשמישך עלי״, וכדרב כהנא, דאמר רב כהנא: ״הנאת תשמישי עליך״ — כופה ומשמשתו. ״הנאת תשמישך עלי״ — יפר, שאין מאכילין את האדם דבר האסור לו. מאן תנא הא דתניא: דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור — אי אתה רשאי לנהוג בהם היתר כדי לבטלן, משום שנאמר ״לא יחל דברו״, דבר אחר: ״לא יחל דברו״ — מכאן לתלמיד חכם שאין מפר נדרי עצמו. מני? רבן גמליאל היא. בעא מיניה רבא מרב נחמן: תשמיש המטה לרבנן, עינוי נפש הוא, או דברים שבינו לבינה? אמר ליה: תניתוה, ״ונטולה אני מן היהודים״,
נדרים פא: