הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
פז.מסכת נדרים87a
והא גבי קרעים דכתיב על על - דמשמע שאם מתו לו שנים קרובים או שלשה שחייב לקרוע על כל אחד בפני עצמו: על שאול ועל יהונתן בנו ועל עם ה' - דהיינו פרטא: ותניא מת אביו וקרע ואח"כ נמצא שהוא בנו - שמת ולא אביו יצא ידי קריעה דעל על לאו דוקא הכא נמי אותה לאו דוקא: כאן בסתם כאן במפרש - גבי קריעה שקרע סתם שלא על אביו ולא על בנו אבל במתניתין כגון שהפר בפירוש לשם בתו והלכך כיון דנמצא שאינו כך צריך להפר לשם אשתו שנדרה: והתניא לא יצא ידיי קריעה - וקשיין ברייתא אהדדי: והתניא - דמסייע לרב אשי: והלכתא תוך כדיי דבור - דהחוזר תוך כדי דבור כדבור דמי לכולהו מילי: חוץ ממגדף - מברך את השם: ועובד עבודת כוכבים - האומר לעבודת כוכבים אלי אתה דאדבור לחודיה חייב: והמקדש - אשה והמגרשה אע"פ שחוזר בתוך כדי דבור אינה חזרה: מתני' אמרה קונם תאנים וענבים שאיני טועמת קיים לתאנים כל הנדר קיים - אף הענבים שאין יכול להפר שוב אפילו אענבים קסבר נדר שהוקם מקצתו הוקם כולו ובגמרא מפרש יקימנו יקים ממנו:
גבי קרעים דכתיב ״על״ ״על״, דכתיב: ״על שאול ועל יהונתן בנו״. ותניא: אמרו לו ״מת אביו״ וקרע, ואחר כך נמצא בנו — יצא ידי קריעה. אמרי, לא קשיא: הא בסתם, והא במפרש. והתניא: אמרו לו ״מת אביו״ וקרע, ואחר כך נמצא בנו — לא יצא ידי קריעה. אמרו לו ״מת לו מת״, וכסבור אביו הוא וקרע, ואחר כך נמצא בנו — יצא ידי קריעה. רב אשי אמר: כאן בתוך כדי דבור, כאן לאחר כדי דבור. הא דקאמרת יצא ידי קריעה — שנמצא בנו בתוך כדי דבור. הא דאמרת לא יצא ידי קריעה — לאחר כדי דבור. והתניא: מי שיש לו חולה בתוך ביתו ונתעלף, וכמדומה שמת, וקרע, ואחר כך מת — לא יצא ידי קריעה. אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא: לא שנו אלא שמת לאחר כדי דיבור, אבל בתוך כדי דיבור — כדבור דמי. והילכתא: תוך כדי דבור — כדבור דמי, חוץ ממגדף ועובד עבודה זרה ומקדש ומגרש. מתני׳ אמרה ״קונם תאנים וענבים אלו שאני טועמת״, קיים לתאנים — כולו קיים, הפר לתאנים — אינו מופר עד שיפר אף לענבים. אמרה ״קונם תאנה שאני טועמת וענבה שאני טועמת״ — הרי אלו שני נדרים. גמ׳ מני מתניתין? רבי ישמעאל, דתניא: ״אישה יקימנו ואישה יפרנו״, אמרה ״קונם תאנים וענבים אלו שאני טועמת״, קיים לתאנים — כולו קיים,
נדרים פז.