הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
צא.מסכת נדרים91a
גרשתני - מי מהימנא ואם אשת כהן אסור לו להחזירה: התם הוא - דמעיקרא משום דידע לה דבעלה לא ידע בה אי נטמאת חי לא [אהכי] אי אמרה טמאה אני לך לא מהימנא אבל היכא דאמרה גרשתני דידעה דבעלה ידע אי משקרא אי לא לא הות אמרה הכי דחזקה דאין אשה מעיזה פניה בפני בעלה: אדרבה - לא מיבעינן למשנה אחרונה דלא מהימנא אלא אפי' למשנה ראשונה דקתני מהימנא לא הוי טעמא אלא משום דלא עבידא לבזויי נפשה דלימרה דנטמאה אי לאו דהכי הוא כדקאמרה: דזימנין דתקיף לה מן גברא - שציער לה בעלה ומעיזה פניה בפניו. ענין אחר דתקיף לה מן גברא שתוקף יצרה מן אדם אחר שנתנה בו עיניה ובשבילו מעיזה לומר לבעלה גרשתני: והא הכא דלית לה כיסופא - דבהא מילתא לא מבזיא נפשה ואפילו הכי קתני במשנה ראשונה דמהימנא והיכי אמר אפילו למשנה ראשונה כו': התם - נמי אית לה כיסופא דכיון דלא סגי לה דלא קאמרה גבי בי דינא אי יורה כחץ אי לאו דהכי הוא לא קאמרה ואהכי מהימנא: דהא הכא דידעה היא - דבעלה ידע דיורה כחץ וקתני לה לא מהימנא אלמא אשה מעיזה: דכל יומא - לאחר תשמיש מקדמה ומשיא ידא לגברא כדי לטהר ידיו לאחר תשמיש ואתת יומא חד ועבדא הכי אמר לה הדא מילתא דתשמיש לא הוי האידנא:
הוא דנסתחפה שדהו. ואמרינן ליה, מתניתין היא: האומרת ״טמאה אני לך״ — יש לה כתובה. במאי עסקינן? אילימא באשת ישראל, אי ברצון — כלום יש לה כתובה? ואי באונס — מי קא מיתסרא על גברא? ואלא באשת כהן. אי ברצון — כלום יש לה כתובה? מי גרעה מאשת ישראל ברצון? אלא לאו: באונס, וקתני: יש לה כתובה. איבעיא להו: אמרה לבעלה ״גרשתני״, מהו? אמר רב המנונא: תא שמע: האומרת ״טמאה אני לך״, דאפילו למשנה אחרונה דקתני לא מהימנא — התם הוא דמשקרה, דידעה דבעלה לא ידע בה. אבל גבי ״גרשתני״ דידע בה — מהימנא, דחזקה אין אשה מעיזה פניה בפני בעלה. אמר ליה רבא: אדרבא, אפילו למשנה ראשונה דקתני מהימנא — התם משום דלא עבידא לבזויי נפשה, אבל הכא דזמנין דתקיף לה מן גברא — מעיזה ומעיזה. מתיב רב משרשיא: ״השמים ביני לבינך״ דמשנה ראשונה — תיובתא דרבא, הכא דלית לה כיסופא, וקתני דמהימנא! קסבר רבא: התם, כיון דלא סגי לה דלא אמרה ״אין יורה כחץ״, אי לא איתא כדקאמרה — לא אמרה ליה. ״השמים ביני לבינך״ דמשנה אחרונה, תהוי תיובתא דרב המנונא: והא הכא דידעה היא, ובעלה ידע בה, וקתני דלא מהימנא! קסבר רב המנונא: הכא נמי היא גופא אמרה: נהי דבביאה ידע, ביורה כחץ מי ידע? ומשום הכי משקרא. ההיא איתתא דכל יומא דתשמיש מיקדמה משיא ידיה לגברא. יומא חד אתיא ליה מיא לממשא. אמר לה: הדא מילתא לא הות האידנא! אמרה ליה: אם כן, חד מן נכרים
נדרים צא.